ד"ר שי הר-צבי, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באונ' רייכמן ולשעבר מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים, שוחח עם "מעריב" על העמדות שמבטא הנשיא דונלד טראמפ ביחס למערכה מול איראן ופרויקט הגרעין שלה וכן ביחס למזרח התיכון כולו. 

״דבריו של הנשיא טראמפ כי 'יהיה נחמד' אם נוכל לפתור את העניינים עם איראן בדרכים דיפלומטיות - לא נולדו יש מאין. טראמפ חוזר ומצהיר כי אחת המטרות המרכזיות עבורו היא 'לסיים מלחמות ולא לפתוח במלחמות'. לחזון שלו יש משמעות מיוחדת בכל הקשור להתמודדות עם פרויקט הגרעין האיראני".

חמינאי (צילום: רויטרס)
חמינאי (צילום: רויטרס)

"טראמפ מציג תפיסה ברורה כי האופציה המועדפת עליו, בשלב זה, היא לנהל משא ומתן עם איראן להשגת הסכם גרעין חדש ומשופר. לא מדובר בתפיסה חדשה. גם לאחר שנטש חד-צדדית את הסכם הגרעין ב-2018, טראמפ שאף להשיג הסכם טוב יותר לתפיסתו באמצעות הגברת הלחץ הכלכלי על טהראן, ולא לקדם תקיפה צבאית נגדה" הוסיף והסביר ד"ר הר צבי.

לפי ד"ר הר צבי: "נראה כי הגישה שמציג טראמפ נקלטה היטב בטהרן. הצמרת האיראנית מאותתת, ככל הנראה בידיעה ובאישור של המנהיג, כי גם היא נכונה לבחון את האפשרות לקדם הסכם גרעין חדש. סביר כי נכונות זו נובעת מהמצוקות האזוריות והפנימיות בהן נתון המשטר, ובראשן הפגיעה הקשה בחגורת האש שאיראן בנתה מסביב לישראל, התמוטטות משטר אסד והחרפת הקשיים הכלכליים מבית".

"כל אלו, לצד התקיפה הישראלית של מערכי ההגנה האווירית של איראן בסוף אוקטובר 2024, והחשש מטראמפ, שכזכור היה זה שחיסל את מפקד כוח קודס סולימאני לפני כחמש שנים, מייצרים באיראן תחושת פגיעות גוברת מהאפשרות של מהלך צבאי נגד מתקני הגרעין. יתרה מכך, איראן מקווה כי עצם תהליך המשא ומתן, בוודאי אם יבשיל לכדי הסכם חדש, עשוי להעניק לה תעודת ביטוח מפעולה צבאית נגדה, ולסייע גם בהקלה הדרגתית של הסנקציות", אמר. 

וויסאם א-טאוויל עם קאסם סולימאני (צילום: רשתות ערביות)
וויסאם א-טאוויל עם קאסם סולימאני (צילום: רשתות ערביות)


לפי ד"ר הר-צבי, האסטרטגיה של טראמפ מול איראן כבר ברורה: "התפיסה אותה טראמפ מתכוון לאמץ כדי להשיג את ההסכם היא באמצעות מדיניות של 'לחץ מקסימלי' על איראן בשני מישורים. האחד, איומים ויתכן אף פעולות ממשיות להקשחת הסנקציות הכלכליות המוטלות על איראן, בייחוד על סקטור האנרגיה וייצוא הנפט האיראני. השני, איתותים כי כל האופציות על השולחן בתרחיש של כישלון המגעים, ובכלל זאת תקיפת מתקני הגרעין. זאת, כחלק מתפיסת עולמו של טראמפ, כי הדרך להשיג עסקאות טובות היא באמצעות הפגנת עוצמה וכוחניות".

"שאלת המפתח היא באשר למרכיבים של ההסכם - האם יהיה מדובר בהסכם בעל שיניים, שיימנע מאיראן לפתח נשק גרעיני ולמעשה יחזיר את פרויקט הגרעין שנים רבות אחורה - או שמא הסכם מרודד, שיותיר לאיראן חלק מהיכולות וידחה את ההתמודדות עם פרויקט הגרעין בכמה שנים בודדות", הסביר.

"כזכור, הסכם הגרעין הקודם היה מתוחם בזמן למשך 15 שנים עד לשנת 2030, באופן שהיה למעשה מותיר את איראן ללא פיקוח ממשי על פרויקט הגרעין לאחר מכן, לו היה מתממש במלואו. החשש הוא שטראמפ יהיה נחוש להשיג הסכם כמעט בכל מחיר, ואף להציג אותו כהסכם משופר וטוב יותר. זאת, בשל הרצון להציג הישג דיפלומטי ולהימנע מכישלון, שיקרין על דימויו, וחמור מכך יוביל להסלמה, שעלולה להשליך לשלילה על האפשרות להניע מהלכים אזוריים רחבים, ובראשם הסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה", אמר. 

כור הגרעין האיראני  (צילום: רויטרס)
כור הגרעין האיראני (צילום: רויטרס)

ביחס למגוון התרחישים, המשמעות עבור ישראל ברורה לד"ר הר-צבי: "מכאן עולה, שממשלת ישראל צריכה להיערך לתחילת המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן כבר בטווח הזמן הקרוב, זאת מתוך הבנה שטראמפ שואף לקדם תהליכים מהירים. על כן, ראש הממשלה נתניהו צריך בראש ובראשונה לפעול להעמקת התיאום האסטרטגי ושיתופי הפעולה הביטחוניים-צבאיים עם הממשל האמריקני, ולהנחיל לטראמפ את ההבנה, כי השילוב בין אידיאולוגיה קיצונית, הקוראת להכחדתה של מדינת ישראל, לבין יכולות הרסניות מציב בפני ישראל פוטנציאל לאיום קיומי. זאת, לצד ההשפעות השליליות על היציבות במזרח התיכון והחשש ממירוץ חימוש גרעיני אזורי, אם איראן תצליח להשיג נשק גרעיני או אפילו לשמר את מעמדה כמדינת סף".

לפי ד"ר הר-צבי: "ראש הממשלה צריך להציג, בפגישתו הצפויה עם הנשיא טראמפ בתחילת פברואר בארה"ב, את דרישות הסף של ישראל בכל הקשור להסכם חדש, ובכלל זאת כי ההסכם יהיה רחב ולא יתמקד רק בגרעין, אלא גם ביכולות של איראן להמשיך ולחמש את שלוחיה ברחבי המזה"ת ולפתח את תוכנית הטילים שלה".

"מעשית בהקשר הגרעין, יש לוודא בין היתר, הוצאת כל האורניום המועשר מעל ל-5% מחוץ לאיראן, הריסת מתקני הגרעין השונים ופירוק הצנטריפוגות המתקדמות, לצד פיקוח מקיף וחודרני של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. בנוסף, יש להבטיח כי ההסכם לא יהיה מוגבל בזמן (ואם כבר, אזי לעשרות שנים), והקלת הסנקציות תעשה בצורה מדודה וזהירה, ובכפוף לעמידה מלאה של איראן בכל תנאי ההסכם. בכל מקרה, ישראל צריכה להיערך גם לתרחיש של כישלון המגעים ו/או ניסיון איראני למשוך זמן ולהכין אופציות פעולה נוספות להתמודדות עם איום הגרעין", סיכם.