"זה מה שיש", המשיכה. "מחכים בתוך כל ים השמועות. אין הבדל מבחינתו בין מה שאנחנו עושים היום לאתמול. מכירים שקיים חשש לחייהם אין לנו את הוודאות ואנחנו אוחזים בתקווה. אני דורשת שהם יחזרו אלינו בשלב הראשון. כל פעם לקראת השחרור הם מעבירים רשימה. מורט עצבים. מי ששואל איך לעזור אז פשוט צריך לקחת נשימה יחד איתנו ולחשוב טוב לפני הפצת שמועות. תנו לנו המשפחות להבין את הדברים בצורה המקובלת ולא דרך הרשתות".
"לא נסיים עוד עסקה בלי שהם פה בבית. לא ניתן לזה לקרות. אני רוצה שימשיכו יחד איתנו לדרוש את השבתם. בדיוק כמו כל ה-90. אני כבר עייפה יש ימים שאני לא יודעת מה להגיד עוד. אני צריכה את הציבור שייראה את הכול וידחוף יחד איתנו. תהיו איתנו עד האחרון. אני רוצה לשים את זה כבר מאחורינו", הוסיפה.
לאחר מכן אמרה בסיום הריאיון: "בברית של כפיר הייתי משוכנעת שאני יודעת מה השם שיבחרו לו. ברגע ההכרזה הם קראו כפיר שזה השם שבעלי הימר. צרחתי שם וכולם הסתכלו עליי ולא הבינו מה קרה לי. אריאל ישב והחזיק את היד של הבת שלי וזהו זה הזיכרון הכי חד שיש לי כרגע. אנחנו אוהבים ומחזקים אתכם, לא מוותרים עליכם תשרדו עוד קצת כל יום זה נצח אבל אנחנו מחכים לכם".