אוהד בן ה-56 כלול בקריטריון ההומניטרי המציב אותו ברשימת המועמדים לשחרור בפעימה הראשונה. עם זאת, קובי לא יודע מתי הוא ישוחרר בפועל: "זו שאלת המאה. אין לנו שמץ של מושג. אנחנו רק מחכים, ואין לנו מידע איך כמה ולמה, אני לא יודע אם הצבא יודע מי ישתחרר ומי לא. לפי מה שאנחנו יודעים הוא ברשימה, אבל מתי יגיע התור של כל אחד? אני לא יודע, אנחנו פשוט יושבים ומחכים. יש סיכוי טוב שביום שבת הוא ישתחרר, אבל אנחנו פשוט לא יודעים. זו הזיה".
"הבנתי שאף אחד לא יודע, ופשוט יושבים ומחכים כולם מה יגידו, ואז אומרים למשפחות. זה משפט שאין לי מילה להגדיר את הסיטואציה שנקלענו אליה", הוסיף.
בן עמי הגדיר את חוסר הוודאות הזו כ"התעללות נפשית מתמשכת", אבל המצב הנוכחי קשה נפשית אף יותר: "עכשיו הכניסו את הסכין וסובבו עוד יותר. כל פרץ הרגשות מתפרץ עכשיו. מקווים שזה הולך לקרות ובינתיים מתפוצצים".
הוא הרחיב את דעתו בנושא: "כל הזמן מהלכים עלינו אימים שמשחררים מחבלים. האתגר של כל ממשלות ישראל מעכשיו ועד עולם יהיה להתמודד עם מה שהיה. אם נעצום עיניים כמו שהיה שלוש עשרה שנים, יהיו עוד מאה פעם 7 באוקטובר, לא פעם אחת. אי אפשר לתקן את כל הבעיות שקרו על הגב של החטופים. מה הם אשמים? מה האח שלי אשם?".
"כגודל המחדל, גודל המחיר", פסק בן עמי והוסיף: "כשאומרים את המילה 'מחיר' עולה בי זעם, כאילו אח שלי הוא מנייה בבורסה שעכשיו נסחרת".
לדבריו, "אם תשחררו מחבלים ולא תחסלו אותם, זו לא הבעיה שלי. אחי וכל האנשים שיושבים שם לא צריכים לשלם את המחיר. אנחנו אשמים שלא חיסלו אותם? אם ממשלות ישראל לא ידעו להתמודד עם האתגר הזה, כולנו בבעיה רצינית לטווח ארוך, אבל החטופים שנחטפו מהבית שלהם בגופיות ותחתונים צריכים לשלם את המחיר? תינוקות צריכים לשלם את המחיר? אני באמת שואל".