בפתח דבריו התייחס לדילמה שמציב ההסכם, שחרור החטופים לעומת שחרור אסירים רוצחים, ואמר ביחס אליה כי הוא "לא חושב שלמישהו בעולם יש תשובה על זה", והוסיף: "אני לא יודע מה הסיכוי שבמשא ומתן ישראל תהיה מוכנה לשלם את המחיר הנוראי, כשמצד אחד עומדים חייהם של חטופים, ומהצד השני כל ההישגים של ישראל במלחמה הארוכה שבה נפלו חיילים".
"הנקודה היא לא החלטה מקצועית, היא החלטה ערכית מתוך הבטן. כל אחד, על פי סולם הערכים שלו", קבע עמידרור. בנוסף, עמידרור הציע שלא לנסות "לרבע את המעגל", ואמר כי: "יש מי שחושב שזה לא ככה. יש מי שחושב שנשחרר את כל החטופים, ולאחר מכן נמצא עילה לחזור למלחמה."
לדבריו, "לא בטוח שבאופן מעשי זה אפשרי, ונכון להעמיד את הסוגייה במלוא חומרתה. אסור לנו לרמות את עצמנו. אנחנו נצטרך לוותר על חלק ניכר מהישגי המלחמה ששילמנו עליהם במחיר דמים, ונסתכן בכלך שחמאס יתחזק מחדש. בתמורה לזה נקבל את היקר לנו מכל – האנשים שנחטפו מבתיהם ומהגבול".
"כשמישהו מאחיי ואחיותיי חוזר מהשבי הביתה, השמחה שלי מלאה וללא רבב, זה לא במקום לדון בצורה רצינית במחיר שאנחנו משלמים תמורת ההישג הזה", הוסיף.