בפתח השיחה נשאל כאלו האם הוא מעריך כי שלב ב' בעסקה יצא אל הפועל. "נכון כרגע להימנע מלצאת בהערכות כל כך נחרצות אל מול השבריריות של התהליך", השיב. "אלה ימים מכריעים בתהליך, אנחנו במשא ומתן על פרשת דרכים. אנחנו בראשית הצירים של התהליך שיראו לנו איך התהליך ילך קדימה".
יתרה מכך, הוא כלל לא בטוח כי השלב הראשון יבוצע במלואו: "לא הייתי ממהר לקבוע ששלב א' הסתיים כהלכתו, כי עדיין נראה שהאירוע שברירי, ולכן יש עוד דרך מורכבת לפנינו".
אם כך, האם אמירות טראמפ המצדדות בהגירת עזתיים ישימות? ואולי מדובר בעוד מנוף לחץ על חמאס? "אולי נכון להפריד את זה לשתי קומות. אני לא בטוח שנכון לכרוך בין המיזם להוציא פלסטינים מעזה לבין התהליך של המשא ומתן. טראמפ באלמנטים של הרטוריקה הצליח להגיע להישגים, ולכן זה מרכיב אינטגרלי במשא ומתן. המדרגה השנייה היא השלכות של מנופים מהסוג הזה על תהליכים. אני לא רואה את זה מתממש, אבל בהתבוננות הרחבה של חמאס על היותו מבודד, על המחויבות של קטאר לממשל טראמפ, ומרכיבים אזוריים אחרים כמו מצרים והבדידות של חמאס בציר הרשע, אלה סוג של מנופים שדוחפים את חמאס לתהליך הזה, אבל לא בלי נדוניה ישראלית שתידרש לתוך התהליך".
לדבריו, "ממשל טראמפ מציג גישה אחרת מזו של קודמו, ונוכח בתהליך 24/7. הזמן הנשיאותי שמוקדש לתהליך בהחלט חריג".
הוא זיהה את המשא ומתן ככזה שנע בין שני קצוות: "המרחב נע בין הדוגמטיות לפרגמטיות. אם אתה רוצה להיות יותר דוגמטי ההכרזות של ראש הממשלה על פירוק חמאס, על השמדה, על פירוז והגליית בכירי חמאס, כל המרכיבים האלה יכולים להיות קלף שהנשיא יבחר מתוכם באיזה כלי הוא משחק. בצד הפרגמטי אפשר לדבר על מימוש השלב הראשון באופן מלא, על המעבר לשלבים מתקדמים יותר, על שילוב הרשות הפלסטינית, שילוב שאפשר לייצר ממנו תמהיל שייראה מספיק אטרקטיבי גם בשביל חמאס כדי להתקדם".
לקראת סיום השיחה ניסה להעריך כאלו מה מניע את נשיא ארצות הברית להיות מעורב כל כך במשא ומתן הנוכחי: "יכול להיות שטראמפ מהתפיסה ההסדרית שלו, והשאיפה לפרס נובל מבחינתו מביאה אותו לבקש: 'חבר'ה בואו נפרק את העז הזאת שנקראת הסכסוך הישראלי-פלסטיני כדי לייצר מציאות אסטרטגית אחרת באזור. אני יודע לסדר מזרח תיכון בלי מלחמות'. זו אולי המורשת הכי משמעותית שהוא יביא לאזור".
התרעות פיקוד העורף