שנה וארבעה חודשים אחרי האסון הגדול בתולדות המדינה והציבור אדיש, לא נלחם על הדברים הכי אלמנטריים: הראשון - החזרת החטופים לביתם. השני - החזרת הביטחון והחזרת התושבים לבתיהם בצפון ובדרום. והשלישי - איך זה שהציבור לא דורש ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את המערכות.
אנחנו "הציבור המטומטם" כבר לא מתרגש ממאות אזרחים שנרצחים ברחובות המגזר הערבי. אנחנו לא מתרגשים ממאות אזרחים שנהרגים בכל שנה בכבישים. אנחנו כבר משלימים עם זה שחטופים יישארו בעזה ולא יחזרו כי זה מסכן את הרכב הממשלה. אנחנו כבר משלימים עם 78 חיילים שנהרגו בתאונות מיותרות במהלך המלחמה בגלל חוסר מקצועיות של מפקדים בשל שחיקה של הצבא.
"הציבור המטומטם" כבר לא מבקש את תחקירי הצבא כמו שהוא לא מבקש מהמשטרה וממשרד התחבורה לטפל בהרג בכבישים. כמו שלא באמת נראה שמעניין אותנו שאזרחים ערבים נרצחים ברחובות. אמרו עלינו כבר לפני ארבעה עשורים שאנחנו "הציבור המטומטם". אז זה היה בגלל מפולת המניות של הבנקים. אז זה היה רק כסף. היום זה כבר חיים של ילדינו החיילים, של חברינו שנהרגים בכבישים, של שכנינו האזרחים הערבים שנרצחים כל יום.
העובדה כי שנה וארבעה חודשים אחרי האסון הגדול בתולדות ישראל לא קמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון. כן, רק כזאת שתחקור ותהפוך את הקרביים של הצבא, המשטרה, השב"כ, המוסד, אמ"ן, אמ"ץ, חיל האוויר וחיל הים וכן גם הדרג המדיני מראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אז יואב גלנט, וכל חברי הממשלה.
זאת הסיבה למה אנחנו חייבים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור מבלי לתת "הנחות חברים" למפקדי הצבא בכל הדרגים, הפיקודים, הזרועות והאגפים. הציבור לא מטומטם, ממש לא, הוא פשוט מיואש. הוא אולי עצלן. בייאושו הוא יושב חסר אנרגיה ואמונה כי ביכולתו ליצור מציאות בריאה שתציל אותנו מהחדלון של ההנהגה הצבאית, הביטחונית, והמדינית שבחדלונם ספק אם משיח יציל אותנו מהאסון הבא.
התרעות פיקוד העורף