צה״ל יצא אתמול (ראשון) מציר נצרים בעזה. ציר שביתר את הרצועה לשני חלקים - צפונית ודרומית. היציאה מציר מצרים בוצעה במסגרת הסכם הפסקת האש בעזה.

לאחר היציאה נראו עזתיים נוספים שהגיעו לצפון הרצועה מדרומה. ליד קיבוץ נחל עוז נראו עשרות פלסטינים שמתקרבים עד מרחק של 300 מטר מגשר הגבול בתוך מרחב הפרימטר שהינו מרחב השמדה. צה״ל ביצע ירי אזהרה, ואחר כך גם ירי לשם פגיעה.

הוא פגע והרג שלושה ופצע עוד כעשרה. חלק מהעזתים שהגיעו למקום היו מוכוונים ככל הנראה על ידי החמאס. הוא מנסה לבחון את צה״ל ואת הנחישות של הכוחות; כיצד הם יפעלו לנוכח תנועת האזרחים. כל זה קרה לפני שבועיים כאשר צה״ל לא פתח את ציר נצרים בגלל התרגיל שעשה החמאס בשחרור החטופות. גם אז הוא שלח את ההמון לבחון את צה״ל. גם אז זה הסתיים בירי של צה״ל ובנפגעים עזתיים.

בשבוע הבא צה״ל יסוג מלבנון. הוא יתפרס על הקו הכחול. בימים האחרונים משרד הביטחון נמצא בהליך בינוי מואץ של קו מוצבים חדש משודרג. העיקרון הוא שבין גבול הקו הכחול לבין כל ישוב - יוצב מוצב. מוצב גדול עם היקף סדר כוחות של לפחות פלוגה. כל גדוד הגנה מרחבית ישודרג באמצעי אש כבדים ממה שהיה קודם: מרגמות, טנקים, מקלעים כבדים, רחפנים ובחזון של חיל האוויר גם מטוסי ״אייר טרקטור״, שיותאמו להגנת גבולות ויפעלו על ידי מפקדי האוגדות והחטיבות.

גבול הצפון, כמו גבול עזה, לא יהיה כמו שהיה ב-6 באוקטובר. כמות הכוחות היא לפחות בפי שתיים. לא אוגדה אחת בעוטף, אלא שתי אוגדות עם תגבור נלווה בעזה. בגבול לפנים המספר אף גדל, ואם בעבר בין הים להר היתה רק אוגדה 91, כעת התוכנית של צה״ל היא לא רק להכפיל, אלא כמעט לשלש את הכוחות.

פעילות כוחות אוגדה 91 בדרום לבנון (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות אוגדה 91 בדרום לבנון (צילום: דובר צה''ל)


אבל הסיפור בשתי הזירות הללו הוא לא רק סדר הכוחות של צה״ל בהגנה. לא מדובר גם רק בכוח האש, באמצעי התצפית או בניטור על המעשה מעבר לגבול. גם העומק הגאוגרפי הוא לא העיקר. מה כן? ההתנהלות הצבאית בכל תרחיש בו הצד השני יבקש לאתגר את צה״ל. במשפט פשוט: נוהל הפתיחה באש. כל מי שנכנס לפרימטר דינו אחד: להיפגע מירי צה"ל. הפרימטר הוא אזור השמדה. נקודה.

כל נסיון של חיזבאללה או של אזרחים לבנונים להתקרב לגדר, בין אם לפגע, בין אם לתצפת ולאסוף מודיעין, בין אם לבחון תרחישי תקיפה, בין אם להגיע לשם הטריד ולהציק לתושבים ולכוחות - דינו של כל אחד מהמקרים הללו הוא אחד: להיפגע מירי צה״ל.

הנחיות הפתיחה באש במקרים הללו צריכות להיות בסמכות מפקד כיתה או מפקד מחלקה. לא צריך אפילו להגיע לדרג של מפקד פלוגה או מפקד חטיבה, ובטח ובטח לא לקיים דיון בקבינט המדיני-ביטחוני, כאשר חיזבאללה יבנה אוהל בהר דב או מול מושב אביבים בגליל. כרגע אנחנו נמצאים בזמן שהאזור מתעצב.

בסוף השבוע ישראל פעלה בגלוי ופגעה מספר פעמים במטרות בלבנון, ובהן פגעה באנשי חיזבאללה באזור הליטאני ובבקעה. ישראל מעבירה את המסר הנכון שהיא תפעל ללא מורא נגד חיזבאללה גם ביום שאחרי.

ישראל תקפה גם בסוריה. גם שם ישראל מעבירה מסרים גלויים ונסתרים. התקיפה בדרום המדינה ביום שבת כוונה לעבר מחסן של חמאס שפועל בסוריה. ישראל לקחה אחריות על התקיפה והבהירה כי לא תאפשר טרור פלסטיני משטח סוריה.

במקביל על פי פרסומים זרים, חיל האוויר תקף כמה פעמים בתוך סוריה מטרות של חיזבאללה, של מליציות איראניות שונות. התקיפה האחרונה היתה אתמול בצהרים בשדה התעופה הצבאי של חלחלה מצפון למחוז א-סויידה בסוריה.

כוחות צה''ל בסוריה (צילום: רויטרס / רונן זבולון)
כוחות צה''ל בסוריה (צילום: רויטרס / רונן זבולון)


גורם צבאי אמר שידה של ישראל לא בהפצצה. כשנשאל האם חיל האוויר של נורבגיה ביצע את התקיפה, הוא השיב שהוא לא יודע. אולי זה דווקא חיל האוויר של שוויץ. ישראל והמשטר הסורי החדש, כך נראה, מנהלים מרחב הכחשה. כל צד לא נכנס לעימות מול האחר. כל צד מבין את הצרכים של האחר, וגם את חלוקת ומפגש האינטרסים של כל הצדדים.

התקופה הקרובה היא תקופה של עיצוב הגבולות, עיצוב העתיד האזורי. השאלה כמה זמן הנחישות הישראלית לא תתקפל מול כל נסיון לאתגר אותנו. לא בעזה, לא בלבנון, לא בסוריה ובכל הזירות האחרות.