מהמחקר עולה, כי האוכלוסייה הלא חרדית ממשיכה להוות עמוד השדרה של צה"ל, כאשר הגברים היהודים הלא חרדים מהווים כ-93% מכוח האדם הגברי בצבא החובה ושיעורי הגיוס בקרבם נעים בין 73% ל-78%. במקביל, הנשים החילוניות והמסורתיות מהוות כ-85% מכוח האדם הנשי.
בבחינת הפערים הסוציו-אקונומיים עולה לטענת החוקרים, כי בקרב גברים בעשירון התחתון, רק כ-16% מתגייסים לצה"ל וניכרת עלייה הדרגתית לאורך העשירונים – כ-55% בעשירון החמישי, כ-65% בעשירון הביעי ועד לשיא של כ-80% בעשירון העליון.
בקרב נשים, הפערים אף חדים יותר, משיעור של 12% בעשירון התחתון, דרך 55% בעשירון החמישי, 65% בעשירון השישי, עד ל-86% בעשירון התשיעי ו-82% בעשירון העליון. שדה הבהיר, כי חלק גדול מהעשירונים התחתונים הם מהחברה החרדית והחברה הערבית, שגם הם כלולים במחקר.
עוד עולה מהמחקר, כי גם הפערים הגיאוגרפיים בולטים, כאשר במחוז המרכז נרשם שיעור הגיוס הגבוה ביותר, לעומת מחוז ירושלים, בו נרשם השיעור הנמוך ביותר. בקרב האוכלוסייה הדרוזית, כ-70% מהגברים מתגייסים לצה"ל. במחקר צויין עוד, כי לאורך השנים חלו שינויים משמעותיים בדפוסי הגיוס במגזרים השונים.
בולטת במיוחד הירידה החדה בגיוס גברים חרדים – מכ-75% בשנות ה-50' של המאה הקודמת לכ-10% בעשור האחרון. למעשה, רובם של הגברים החרדים היום ששירתו בעבר בצה"ל עשו זאת כאשר לא היו חרדים ומאז הצטרפו למגזר. לעומת זאת, חלה עלייה משמעותית בגיוס נשים חילוניות ומסורתיות מכ-60% בשנות ה-50' של המאה הקודמת לכ-85% כיום.
לדבריו, על החברה הישראלית לתקן את המצב הנוכחי ולפעול לשותפות של כולם בהתמודדות עם האתגר הבטחוני הקיומי. עם זאת, במחקר לא מפורטות הסיבות לשיעור הגיוס הנמוך יחסית בקרב העשירונים הנמוכים.
התרעות פיקוד העורף