ההסכם בין ישראל ללבנון, אשר צפוי להביא לנסיגה חלקית מכוחות צה"ל, נתקל בהתנגדות ממסדרי השלטון בלבנון, ובראשם יו"ר הפרלמנט, נביה ברי. ברי, אשר התבטא בצ'אט עם העיתונאים, הודיע כי האמריקאים עדכנו אותו כי כוחות צה"ל צפויים לסגת ב-18 בפברואר מהכפרים שבשליטתם, אולם הם יישארו בנקודות אסטרטגיות. ברי הבהיר כי הוא דחה את ההסכם באופן מוחלט, בשם עצמו ובשם נשיא הרפובליקה וראש הממשלה.
"סירבתי לדבר על כל מועד אחרון להארכת תקופת הנסיגה", אמר ברי, והוסיף כי באחריותם של האמריקאים להפעיל לחצים על ישראל לשם אכיפת הנסיגה המלאה. לדבריו, "אם הכיבוש יימשך, הימים יגידו", והאחריות על המשך הנוכחות של צה"ל בשטח תהיה על מדינת לבנון.
בנוגע לפעולות הצבא הלבנוני, ברי הדגיש כי הצבא "עושה את מלוא חובתו בדרום הליטני" והוסיף כי הנושא תלוי בלבנון ובשולחן הידברות לדיון באסטרטגיה הגנתית.
ההסכם האחרון בין ישראל ללבנון, המתקיים תחת תיווך אמריקאי, עוסק בכמה נושאים מרכזיים, בהם כוחות צה"ל בדרום לבנון, הגבול הימי והשדות הגזיים המשותפים, אך לא נוגע בהסכמות לגבי הגבול היבשתי. במשך שנים, לבנון טוענת שכוחות צה"ל נוכחים על אדמות שנמצאות בשליטתה. 5 נקודות שהוזכרו במסגרת ההסכם הן נקודות צבאיות-אסטרטגיות, שבישראל מבקשים להותיר בהן נוכחות, אך לבנון מתנגדת להן.