הם מגיעים עם דגלים, כסאות של פיקניקים, ותרמוסים של תה או גזיה להכנת קפה. הילדים מתרוצצים עם חטיפים. וההורים במשך שעות, יושבים וממתינים תחילה לשיירה ואחר כך לחטופים שיעלו על המסוקים.
הראשונים, המקדימים מצליחים לתפוס את הדירה הראשונה בצידי כביש 232. כביש שזכה כבר לכינוי הכמעט רשמי ״דרך ההפקרה״. עסקת שחרור החטופים הפכה לענף תיירות, לבילוי של שבת למאות משפחות שמגיעות בהדיקות, שבת אחר שבת לצפות בהחזרת החטופים ולקבל את פניהם.
הם מגיעים מיישובי העוטף, מהמרכז, משדרות ונתיבות, חלקם מגיע עם רכבי שטח, טרקטורונים רכבים פרטיים וגם קבוצות רוכבי אופניים שממלאים את נתיבי הרכיבה ומגיעים לרעים.
לצד השמחה של רבים מהבאים יש עדיין את תחושת התסכול על מה שהתחולל כאן בשבעה באוקטובר. רבים מתושבי האזור עוד מתקשים להתאושש. מבחינתם החזרה של החטופים מסייעת להם לסגור סוג של מעגל. מסייעת להם לחזור למעין שגרה, אחד מהם מסביר כמה חשוב לו להגיע לצפות בחוזרים כחלק מהריפוי של עצמו מהטראומה של שבעה באוקטובר.