בשלב הזה, מבהירים בצה"ל, התחקירים לא כוללים מסקנות אישיות אלא מסקנות מערכתיות בלבד. עוד מבהירים כי לא מתוך 41 מוקדי הקרבות, יוצגו בהתחלה הקרבות המרכזיים, בהם הקרב על מוצב נחל עוז, קיבוץ כפר עזה ומסיבת הנובה. בצה"ל מבינים כי הם לא יספיקו להציג את כל הקרבות עד סיום כהונת הרמטכ"ל בתחילת חודש מרץ.
חזרת החטופים מאפשרת לצה"ל לקבל עדויות חדשות ומשמעותיות על חלק מהקרבות. כך למשל כבר בימים הקרובים כל חמש התצפיתניות ימסרו עדות מפורטת על מה שקרה בקרב על מוצב נחל עוז: מאיסוף המידע שלהן וההתראות שהועברו לפיקוד החטיבה לפני שבעה באוקטובר ועד לניהול הקרב באותו בוקר. מידע זה עשוי להשפיע בצורה ניכרת על התחקיר.
ארבעת התחקירים הגדולים שיפורסמו
בצה"ל אומרים כי לאחר הצגת תחקירי הליבה יוצגו את תחקירי הקרבות עצמם. זהו לקח מהצגת תחקיר בארי ובית פסי, אומרים בצה"ל: "אנחנו לא מציגים תחקירי קרבות לפני שהצגנו את תחקירי מוקדי הליבה, וכך ננהג גם בימים הקרובים".
בצה"ל טוענים כי הכוונה הייתה להציג את התחקירים כבר באוגוסט אבל המועד נדחה בשל הכניסה ללחימה בלבנון, ובהמשך - התקיפות באיראן, נפילת משטר אסד והפסקת האש בחזית עזה.
"עבדנו על התחקירים ימים ושעות ארוכות. כל תחקיר עובר 2-3 מפגשים בפיקוד דרום לפני שהוא מגיע לרמטכ"ל" אומרים בצה"ל, ומוסיפים: "עד שנסיים תחקירים - עד תחילת מרץ הערכה הרמטכ"ל ישב 230 שעות על התחקירים. צריך להכפיל את זה בדרגים שלמטה, זה מאות שעות".
לצד השבת אמון הציבור בצה"ל, מטרות התחקירים הן "לנתח ממצאים, להפיק מסקנות ולקחים ולבנות תהליך של הטמעת הלקחים בכל הצבא. חלק מהדברים היו רלוונטיים תוך כדי המלחמה, כדי לשפר את האפקטיביות תוך כדי המלחמה".
התרעות פיקוד העורף