"נקודת המבחן שלי לגבי חמאס היא האמירות שאנחנו שומעים חוזרות בימים האחרונות מצדם: 'אנחנו לא מתעקשים על שלטון בעזה ביום שאחרי'. אלה אמירות שנשמעות מכל מיני גורמים. בגדול, נראה שאנחנו מתקדמים מאוד לשלב של היום שאחרי, ועכשיו התחיל השיח האם חמאס יהיה ביום שאחרי או לא".
"חמאס שואף למודל חיזבאללה בלבנון: 'לא רוצים אותי בשלטון? אני לכאורה מוותר על זה, אבל אני אהיה חזק כמו חיזבאללה בלבנון, ואני זה שאקבע את המהלכים'. זה צעד שאותי מטריד", הוא מוסיף. "הוא מוכן לכאורה לשלם את המחיר הזה כי הוא במצוקה. סוגיית השיקום מאוד מהותית כרגע. הוא השלטון, ובאים אליו האזרחים העזתיים בדרישות, ובצדק".
"אקח את המינוח מתחום השיעה: 'תקייה', שהיא הסוואה – הנכונות לוותר בצעד טקטי כדי להשיג את המטרה הגדולה. מתחילת המערכה חמאס ויתר על הכוח הצבאי שלו, הוא מעוניין להיות בשלטון. הוא מבין עכשיו שזה יהיה כמעט בלתי אפשרי, ושהמחיר לא יהיה רק ההוצאה שלו מעזה, אלא גם הוצאת הנמשלים שלו מעזה לאור תוכנית טראמפ".
עוד אמר: "המצרים, הסעודים והירדנים מאוד חוששים מהעניין: יש להם חשש אמיתי מהביטחון הלאומי שלהם. הם לא רוצים את הפלסטינים, מצרים אפרופו סגירת מעבר רפיח, ולירדן יש בעיה של 70% פלסטינים".
"מהצד השני נוח למצרים ואולי גם לירדן שישראל תמשיך להקיז דם מול עזה. כשישראל עסוקה בזה, היא פחות עסוקה בהם. זה נותן שקט בסיני, מבחינת הכלכלה דרך החמולות הבדואים. כרגע כולם מבינים שיש מצב אחר".
"כשהוא שם משהו על השולחן, זה אחרי דו"ח שהוגש לו, וכנראה שנעשתה עבודה קטנה. כל אלה שפוסלים את התוכנית צריכים לזכור שכרגע זו התוכנית היחידה שעומדת. לא שמעתי מישהו אחר שמציע משהו שלא נכשל בעבר".
יגור מכחיש כי לעזתים יש קשר לאומי לאדמתם. "יש הבדל בין יהודה ושומרון לעזה שהוא מהותי. עזה היא לא אדמה מקודשת לצד השני, היא לא הייתה האדמה שלהם שהם לא יכולים לעזוב אותה בשום מובן", טען. "רצועת עזה לכשעצמה, אין איזה סעיף קריטי להגיד זו האדמה שלנו, ואנחנו לא עוזבים אותה".
"צריך לזכור שבמהלך המלחמה יש סדר גודל של עד מאה אלף איש שכבר עזבו את הרצועה תמורת תשלום מס כבד מאוד למצרים. התעשייה סביב העניין הזה הייתה מאוד בולטת. אני לא יודע אם זה יגיע למספרים של 2 מיליון, כי לא שמעתי פרטים מעמיקים. טראמפ מערבב את השקדים במרק פעם אחר פעם, אנחנו בשלב של סידור השקדים, הם עדיין לא הסתדרו".
התרעות פיקוד העורף