רגע השחרור הגיע בפתאומיות. "בזמן האחרון שמענו על עסקה אפשרית. התחלנו לשמוע יריות באוויר ולא הבנו מה קורה". כשלירי שוחררה, אגם נותרה לבדה. "הייתי בהלם שתוך יומיים אהיה בבית". ביום שחרורה, אגם סיפרה: "הלבישו אותי ולא נתנו לי לקחת דבר. לי וללירי היו מחברות עם ציורים וברכות ליום הולדת שנשארו שם". השובים הלבישו אותה בחיג'אב, הסיעו אותה במשך שעות וביקשו שתצלם סרטוני תודה.
אגם התייחסה גם למחדל במוצב נחל עוז: "נפגשתי עם מי שחוקר את האירוע. יש דברים שאני יודעת ודברים גרועים עוד יותר. חשוב שהכל יתוחקר, למען מי שנתן את חייו ולמען הצדק". לסיום, הדגישה: "אל תעצרו עד החטוף האחרון! גם החיים וגם החללים צריכים לחזור הביתה".
התרעות פיקוד העורף