הוסיפה כי "אנחנו ב’פורום עוטף ישראל’ מתריעים למעלה משנה כי צורת העבודה של צה”ל ברצועה – הזרמת סיוע הומניטרי עצום ומלחמה בשיטת פשיטות ממושכת – לא יכולה להשיג את מטרת המלחמה להכריע את החמאס. כל עוד ממשיכים כך, הם מוסיפים להתחזק ולהתארגן מחדש".
לדבריה, כל סבב לחימה נוסף שלא מכוון להכרעה מוחלטת של חמאס הוא לא רק מיותר אלא גם מסכן את חייהם של לוחמי צה”ל לשווא: “אנו שבים ודורשים תוכנית עבודה מקיפה שמבינה שהשכנים שלנו חייבים להיות רק כאלו המכירים בריבונותה של מדינת ישראל. לשם כך, תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ומערכת הביטחון חייבת להשתנות לכזו שפועלת לאור כוונות האויב וחותרת להכרעתו".
"עד היום אף אחד לא השמיד את החמאס, שנשאר השליט ברצועה. נוכחנו לראות היום כי יכולת השיקום שלו מהירה, ולרשותו קרוב לשני מיליון עזתים הסרים למרותו וחיים במערכות החינוך שלו כבר 20 שנה".
היא מדגישה שהתחושה הקשה בקרב תושבי העוטף רק הולכת ומחריפה לנוכח הפער בין ההקרבה של הלוחמים בשטח לבין היעדר הכרעה מדינית וצבאית: “התסכול מההנהגה שלא חותרת להכרעה, לא צבאית ולא מדינית, מתעצם לנוכח העוז, העוצמה וההקרבה של הלוחמים שלנו, הגלות חסרת האופק של יישובי עוטף רבים מביתם. אנחנו דורשים שינוי בהנהגה! למרות ההחלפות שבוצעו עד כה, התפיסה הביטחונית נותרה בעינה ובקלקולה. ועד שהיא לא תשתנה – לא יהיה לנו ביטחון".
לדבריו, מדינת ישראל לא למדה דבר מאז המתקפה ושמרה על תפיסת הביטחון המגוננת במקום לעבור להתקפה:“חייבים להוריד את המונח ‘תחושת ביטחון’ מהשולחן. או שיש ביטחון, או שאין".
הוא מתייחס להחלפות האחרונות בפיקוד הצבאי ובדרג המדיני כהזדמנות לשינוי מהותי: “רוח חדשה שבה לא נצטרך מיגונית, ולא נתגבר כוחות כי חג הרמדאן מתקרב. רוח שחותרת להכריע את האויב, להסיר את האיום, ולהפסיק לטמון את הראש בחול".
בסיום דבריו, יבניאל מדגיש כי תושבי העוטף אינם מוכנים להשלים עם המציאות שבה חמאס ממשיך לשלוט בעזה ומכתיב את שגרת חייהם: “אנחנו דורשים עתיד טוב יותר, עתיד שבו אין מחבלים רוצחים מהצד השני של הגדר. עתיד שבו ילדינו לא יצטרכו להילחם כדי לחפש את החטוף הבא, או לתרגל צבע אדום מתחת לשולחנות הגן ובית הספר".
התרעות פיקוד העורף