באוויר, בים וביבשה – צה"ל נכשל באופן היסטורי וחסר תקדים בקרבות ה-7.10: זו התמונה הקשה העולה מתחקירי הצבא הנרחבים על הטבח בדרום.

התחקירים חושפים לראשונה את התמונה המלאה בשורה ארוכה של מערכים, והתמונה המתגלה מטרידה וקשה. "הכישלון הוא במימדים היסטוריים והוא מחייב למידה לדורות", אומרים בצה"ל לאחר הצגת התחקירים, וגורם בכיר בצה"ל הוסיף: "אין בתחקירים הסברים מניחים את הדעת". 

1,320 אזרחים וחיילים נהרגו, בהם 457 חיילים אנשי כוחות הביטחון והצלה; 251 נחטפו; אלפים נפצעו. בתוך שש שעות חדרו לשטח ישראל כ-5,500 מחבלים בשלושה גלים. הם עברו את המכשול בגבול ונכנסו לשטח ישראל ב-114 נקודות פריצה, נעו ב-59 נתיבי תקיפה בדרכם לערי הדרום והמרכז. במקביל, 7 סירות שעליהן 50 מחבלים ניסו לפרוץ את הגבול הימי בדרכם למרכזים אסטרטגיים, ובאוויר הותקפה ישראל על ידי 63 כלים אוויריים בהם 6 מצנחי רחיפה ו-57 כטבמ"ים ורחפנים.

בפעם הראשונה מאז מלחמת יום כיפור מצא עצמו צה"ל כשהוא מנהל מלחמה של מעטים מול רבים. רק 767 לוחמים היו פרוסים לאורך הגבול מזיקים בצפון ועד כרם שלום בדרום: מחצית מסדר הכוחות שהיה אמור להיות ביום שגרה. בקוו עזה בבוקר 7 באוקטובר הוצבו רק 14 טנקים שהיו פזורים בין המוצבים ושלושה כטממ"ים של חיל האוויר. 

מלחמה של מעטים מול רבים. מחבלי חמאס עם כלי רכב צה''לי (צילום: עטיה מוחמד, פלאש 90)
מלחמה של מעטים מול רבים. מחבלי חמאס עם כלי רכב צה''לי (צילום: עטיה מוחמד, פלאש 90)

חמאס הצליח לפגוע בפיקוד ובשליטה של צה"ל כבר בדקות הראשונות של ההתקפה. מרבית המפקדים מרמת מפקדי מחלקות, פלוגות, גדודים ושלושה מפקדי חטיבות נהרגו מיד בתחילת הקרבות. בתוך שלוש שעות הראשונות נהרגו 157 לוחמים בקרבות על הגדר ובישובים הצמודים לגבול.

תחקירי צה"ל מצביעים על חוסר המוכנות של כלל המערכים, כולל קריסה של המודיעין של אמ"ן ושב"כ. אוגדת עזה הוכרעה בשעתיים הראשונות של המלחמה. רק בשעה 12 בצהרים – שש וחצי שעות לאחר פתיחת המערכה – הצליח צה"ל לבלום את המתקפה. עברה עוד כיממה עד שפיקוד דרום יכריז כי הצליח להשתלט על כל חבל הארץ שאליו פרצו גייסות הטרור.  

צה\'\'ל לבלום את המתקפה אחרי כשש שעות. טבח השבעה באוקטובר בקיבוץ כפר עזה (צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein)
צה\'\'ל לבלום את המתקפה אחרי כשש שעות. טבח השבעה באוקטובר בקיבוץ כפר עזה (צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein)

צה"ל קיים 77 תחקירי מלחמה. הם מחולקים לארבע קבוצות: תחקירים כללים; מערכת תפיסת החמאס; תחקיר מודיעין; קבלת ההחלטות בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר; הפעלת צה"ל; ותחקירי הקרבות. במרכז התחקירים עמדה השאלה המרכזית כיצד הגיעה מדינת ישראל למצב בו היא מותקפת באופן רצחני מבלי שכל מערכי המודיעין לא הצליחו לספק התרעה. כיצד ישראל אפשרה למפלצת טרור לגדול, להתפתח על הגבול מרחק של מטרים בודדים מבתי תושבים של חבל ארץ שלם.

חמאס תכנן את המתקפה יותר מעשור - בזמן שבישראל האמינו כי הוא מורתע 

החמאס תכנן את המתקפה יותר מעשור. נקודת הציון היא מבצע "שומר חומות". כאן החלה הקריסה של מדינת ישראל על פי התחקירים הצבאיים בהבנה, ובמוכנות – ולא רק בראיה הצבאית. שם גם החלה ההבנה של חמאס כי הוא יכול להכריע את ישראל. 

חמאס פעל בכמה מישורים, כשהוא מתרכז בבניית הכוח למימוש התוכנית האסטרטגית לתקיפה. במקביל החלו המחבלים בתוכנית ההונאה, אותה מגדירים בצה"ל כאחת הגדולות בהיסטוריה הצבאית. התחקירים של צה"ל מעלים כי חמאס עמד להוציא לפועל פעמיים את התוכנית לפני 7 באוקטובר, ופעמיים הוא דחה אותה זמן קצר ביותר לפני הביצוע: בפעם הראשונה באוקטובר שנה קודם במהלך חגי תשרי 2022, ולאחר מכן באפריל 2023 במהלך חג הפסח. בשני המקרים הקודמים – כמו גם במקרה האמת ב-7.10 – כשלו באגף המודיעין ובשב"כ לחזות זאת ולספק התרעה. 

במשך עשור האמינו בישראל גם הדרג הצבאי וגם המדיני כי חמאס מורתע ושפניו להסדרה. אלא שבפועל הנהגת חמאס בראשותו של יחיא סינוואר והקבוצה שהוביל הכינה את תוכניות התקיפה. בישראל פעלו כל הגורמים כעיוורים. התרבות הארגונית שהושרשה בשנים האחרונות בכל מערכת הביטחון, בצה"ל ובדרג המדיני שאיש לא מאתגר את הרמות מעליו יצרו מצב בו שגם כשהגיע מידע חריג קוו המחשבה של אנשי המודיעין באמ״ן ובשב״כ היה שהם חיפשו צידוק לסימנים באשר לכוונות החמאס.

המתקפה תוכננה במשך כעשור. תרגיל של חמאס  (צילום: REUTERS/Ibraheem Abu Mustafa)
המתקפה תוכננה במשך כעשור. תרגיל של חמאס (צילום: REUTERS/Ibraheem Abu Mustafa)

בצה״ל כולם תמימי דעים שהתחקירים קשים. יש לצה"ל הרבה מה ללמוד ולתקן, אבל כל הקצונה הבכירה בצה"ל סבורה שהתחקירים מחייבים לעלות דרג נוסף – ועיקרו הקת ועדת חקירה ממלכתית, שתבדוק את הכשל ב-7.10 ואת כל מה שקדם לו.