בישירות האופיינית לו התחיל טראמפ לדבר בסגנונו הצבעוני, וככל שנקפו הדקות נדמה היה שהחמצן באולם אוזל, ויחד איתו הדם מפניהם של אנשי צוותו של הנשיא: “נשתלט על עזה, נשטח אותה”, אמר. “נפנה פצצות ובתים הרוסים, זה רעיון נהדר".
“ארה”ב תשתלט על רצועת עזה. נעשה איתה עבודה, נהיה אחראים עליה, נהיה אחראים על פינוי הפצצות המסוכנות ונשק אחר שלא התפוצץ, פינוי הבתים ההרוסים. לשטח את המתחם, ליצור אזור פיתוח שיספק אין־סוף עבודות לאנשי האזור, נעשה עבודה אמיתית, משהו אחר.
“היא תוכל להיות הריביירה של המזרח התיכון”, המשיך בהתלהבות. “זאת לא החלטה שהתקבלה בקלות ראש. בעלות על האזור הזה תהיה דבר מדהים. אני רואה בעלות לזמן ארוך על עזה, זה יביא יציבות למזרח התיכון. כל מי שדיברתי איתו אוהב את הרעיון”.
ייתכן מאוד שבני שיחו של טראמפ אהבו את הרעיון מתוך אמונה אמיתית, או כדי למצוא חן בעיני הג’ינג’י הלא צפוי, אבל רבים בעולם חשבו שהשתגע, או שסתם הפריח רעיון הזוי לאוויר בלי שעשה לו בדיקת היתכנות בסיסית.
האגביות שבה זרק לאוויר את תוכנית “רילוקיישן”, ובמילים אחרות, סוג של טרנספר” – העתקת אוכלוסייה מחבל אחד לאחר בניגוד לרצונה, הנחשבת לפשע מלחמה ופשע נגד האנושות – העלתה תהיות נוספות באשר להגשמתה בפועל.
מחוץ לקופסה
מאז אותו רגע מכונן ממשיך העולם לסעור סביב היוזמה המפתיעה. האם מדובר בתוכנית ריאלית, שתצא לפועל על אפן ועל חמתן של ירדן ומצרים, שעתידות, לפי טראמפ, לקלוט מאות אלפי עזתים על אף התנגדותן? או שמא מדובר במנוף לחץ מתוחכם כדי להניע את מדינות ערב לגבש תוכנית לשלטון חליפי לחמאס בעזה, מבלי שיש לנשיא כל כוונה אמיתית להפוך לבעלים של “רצועת החוף המדהימה הזאת”?
בין השאר עבד במערך הדוברות של עיריית תל אביב, היה דובר עיריית נתניה, פתח חברה לניהול קמפיינים ועבד עם ציפי לבני, ועד 2020 דברר את מנהלת הליגות לכדורגל.
ב־2017 הפסיק להאמין בעתידו בתקשורת וכיוון את עצמו לאקדמיה. הוא סיים תואר שני בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה”ב באוניברסיטת חיפה, ואת הדוקטורט שלו כתב על האופן שבו קמה התנועה האוונגליסטית בשנות ה־70 ועל השפעתה על יחסי ארה”ב־ישראל. דרך הדוקטורט נכנס לעולם השמרני האמריקאי וחקר אותו לעומק.
באותה תקופה מונה להיות מנהל התיירות הצליינית במשרד התיירות, ובמסגרת תפקידו פיתח קשרים טובים בקהילה האוונגליסטית, בין היתר עם הפסטורים ואנשי הדת שמקיפים את טראמפ, והחל לצבור עליו מידע.
ב־2019 כתב את ספרו “המפתח להבנת דונלד ג’יי טראמפ”, מעין מורה נבוכים למוחו של הנשיא החדש. שני פרקים נוספים, שעוסקים בתקופה שבין אירועי הקפיטול לבין הכניסה לבית הלבן, הוסיף לאחר בחירתו השנייה.
“הזמנתי את פלצמן לראיון בפודקאסט שלי, ‘אמריקה בייבי’”, מספר ברדה. “הוא דיבר על תוכנית שחיבר וקרא לה ‘עסקת ה־BOT של עזה’ - מודל שעל פיו גופים אזרחיים פרטיים נכנסים לשותפות השקעתית עם יעדים מדיניים, והם מקבלים מהשלטון חכירה קניינית לתקופה של כ־50 שנה. זאת אומרת, מעבר ממודל של פילנתרופיה למודל מסחרי. אנשי הקמפיין של טראמפ, שחיפשו רעיונות מחוץ לקופסה, אהבו אותה מאוד”.
מגה אירוע
“על פי ההערכות”, ממשיך ברדה, “מדובר בכמיליון עזתים שמחפשים חיים טובים יותר ויעזבו מרצון. הממשל האמריקאי בונה על חזרת 700 אלף הפליטים הסורים שעברו לירדן ב־2012, במהלך מלחמת האזרחים, בחזרה לסוריה – בחסות טורקית. במקומם יקלטו הירדנים 700 עזתים”. הירדנים לא מעוניינים בקליטת עוד פלסטיניים שעלולים לסכן את בית המלוכה.
“זאת התוכנית של פלצמן, שמופעלת על ידי הממשל האמריקאי. האם היא תצליח? לא בטוח. במקביל, המצרים אמורים לקלוט אנשים בשכונות שהקימו בצפון סיני ועדיין לא אוכלסו. צריך לקחת בחשבון שלמצרים יש חוב עצום לארה”ב, והם אמורים לקבל עבור קליטת האוכלוסייה העזתית תשלום נוסף".
"ציין כי "מעבר לזה, ישנן מדינות באפריקה, כמו סומלילנד, שרוצות הכרה. כך גם סהרה המערבית, שמרוקו דורשת עליה בעלות, כעל פוטנציאל למעבר של אוכלוסייה מעזה לשם. יש מארג של אינטרסים שיכולים לקדם את זה".
“בפגישה הזאת האמריקאים יגידו להם: 'אתם תיישבו בבתים הפנויים את העזתים, ואנחנו נפחית מהעונש שתקבלו'. זה משעשע, כי נציגי מפלגת ה'שין פיין', מפלגה לאומית אירית שדוגלת במדינה אירית עצמאית ומאוחדת, שהרכיבה בצפון אירלנד את הממשלה, הודיעו שלא יגיעו לוושינגטון בגלל האופן שבו טראמפ מתייחס לעזה”.
“צריך לשים לב שטראמפ לא מדבר בשום מקום על ‘גירוש בכוח’ או ‘טרנספר’, אלא על ‘רילוקיישן’, וזה הבדל גדול. מי שירצה להישאר בעזה יעבוד במלונאות, מנעד נמוך של הייטק – בודקי תוכנה וכדומה - וחקלאות. מי שיחליט להישאר יצטרך לקבל על עצמו סוג של ‘חינוך מחדש’ בסגנון סיני. הוא יגור בבניינים חכמים של 50 קומות בחינם, ביתו ינוטר לצורך מעקב, ואם יגלה נאמנות - אחרי 25 שנה הוא יעבור לבעלותו”.
“ואז דובר הקרמלין לא דוחה את תוכנית עזה על הסף, אלא מבקש עוד פרטים כדי ללמוד עליה, וכשטראמפ דיבר עם פוטין הם הרהרו ביניהם ‘כמה נחמד להילחם כתף אל כתף’. יש פה עסקה סיבובית שתכלול את אוקראינה ועזה, ותיתן לטראמפ את פרס הנובל שהוא כל כך רוצה – וגם כסף טוב למשפחה. זאת התוכנית הגדולה”.