השבוע נערכה באוניברסיטת תל-אביב הדמיה מרתקת של כנס להסדרת הסכסוך במזרח התיכון בהשתתפותם של אקדמאים ומומחים. תוצאותיה מלמדות עד כמה יהיה קשה המו"מ ליציבות באזור.
האירוע, שחל ביום שני בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, נערך בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת פיטסבורג והאוניברסיטה העברית ונמשך כשש שעות. במשחק התפקידים נטלו אקדמאים ואנשי ציבור תפקידים של נציגים מארה"ב, ישראל, ירדן, מצרים, לבנון, הפלסטינים, קטר, טורקיה, האמירויות, רוסיה, סין ועוד נציגים בנושא שת"פ כלכלי ודתי. הסטודנטים המוכשרים תפקדו כאנשי העיתונות שפעלו ברקע ללא לאות. נהניתי להשתתף ולצפות, אך ההתפתחויות לא עוררו אופטימיות.
מתחילים בעתיד
הועידה בריאד נערכה בסבבי שיחות עם הכרזות לתקשורת מדי פעם וידיעות על אירועים דמיוניים המתרחשים במקביל. לדוגמא, ברקע סיקרו רשתות התקשורת הגדולות, כגון CNN, אלג'זירה והעיתונות הישראלית הפגנות נגד הועידה של פעילי ימין בישראל ומחאות המוניות בירדן ומצרים. אחד המשתתפים התלוצץ שמדובר בקטר שאחראית למימון אותן ההפגנות. חמאס מצדו ניסה לטרפד את השיחות ע"י ירי רקטות מהרצועה ופיגוע מזעזע בלב הארץ.
לא למדינה פלסטינית
ד״ר לוין-שנור ערכה את הכנס במקצועיות רבה והנוכחים לקחו את תפקידם במלוא הרצינות. האווירה הייתה טובה והיו כמה הלצות משעשעות במהלך "המשחק". בתחילת הכנס הביעו כל המשתתפים אופטימיות. עצם הישיבה של מדינות עוינות סביב אותו השולחן היווה הצלחה. לא מובן מאליו שלבנון וטורקיה ישתתפו בשיחות לצידה של ישראל. זו האחרונה התעקשה שלא יהיה נציג פלסטיני, אך בלחצן של ארה"ב וסעודיה לא רק שהם השתתפו אלא גם קיבלו זכות דיבור.
ב"משחק" ביטא סיניג'לאוי היטב את העמדה הפלסטינית, לפיה אין מנוס מהכרה ישראלית בזכותם של הפלסטינים לעצמאות. במהלך דבריו הפסיק הרמקול לעבוד והחלו הלצות שמדובר בקונספירציה ציונית. קידר העיר על התמרים שהוגשו בדיונים, כי אין סיכוי שהסעודים יגישו דווקא תמר מזן מג'הול עליו יש לישראלים מונופול.
לא לטרנספר
ההישג הגדול ביותר למצרים (השגריר לשעבר במרוקו ד"ר דויד גוברין) וירדן (פרופ' יואב אלון מאונ. תל אביב) היה הצלחתם לשכנע את ארה"ב, אחרי לחץ של סעודיה והאמירויות לדחות את רעיון הטרנספר של הפלסטינים מעזה ולו כפתרון זמני. הנציג הפלסטיני (סיניג'לאוי) פנה לאמריקאים והפציר: "היו שיקומים נרחבים אחרי רעידות האדמה האחרונות בטורקיה ובסוריה ללא פינוי אזרחים. יתר על כן, הממשל החדש בארה"ב מתנגד נחרצות למהגרים, אך בו-זמנית דורש מירדן ומצרים לקלוט שני מיליון פליטים".
לבנון עדיין שיעית, רפורמת החינוך במחנות הפליטים
תפסת מרובה
סיכום: עדיין אין נורמליזציה, נותרו שאלות פתוחות
בחלק האחרון של הועידה אירעה תקלה קטנה ואחד השולחנות כמעט נפל. אחד המשתתפים התבדח: "המו"מ התרסק". אך זה לא היה רחוק מאד מן האמת. האמריקאים הבינו כי בשלב מתקדם במו"מ עדיין אין תוצאות מספקות לשיחות הנורמליזציה וכי התהליך כרוך בהסדרה של מכלול רחב יותר של אינטרסים וקונפליקטים. על כן, החליטו נציגיהם ליצור פורום מצומצם יותר לשיחות ההמשך, שיכלול מדינות המתיישרות עם הקו האמריקאי.
"פורום השש" הדמיוני אמור היה לכלול את ארה"ב, ישראל, סעודיה, מצרים, ירדן והאמירויות. צעד זה עורר בשולחן המו"מ מחאה בקרב נציגי הציר היריב של טורקיה (ד"ר צמרת לוי-דפני מהאונ. העברית) וקטר (ד"ר אריאל אדמוני מאונ. בר-אילן). יתר על כן, נציג הפלסטינים (סיניג'לאוי) העיר לנציג סעודיה מחוץ ל"משחק", כי הוא אינו מייצג נכוחה את העמדה הסעודית בסוגיה הפלסטינית. האם אכן עומדת סעודיה מאחורי התחייבותה בשנים האחרונות כי לא תהיה נורמליזציה עם ישראל ללא הקמת מדינה פלסטינית. השאלה נותרה פתוחה.
ארה"ב הבטיחה לטורקיה כי היא תהווה שחקן מרכזי בכל השיחות באזור על עתידה של סוריה. לפיכך, הועידה אולי ניבאה כי הממשל בוושינגטון עומד להכיר בטורקיה כנותנת החסות לשלטון החדש בדמשק, התפתחות בעייתית מאד מבחינתה של ישראל. בנוסף, השיחות נכשלו בהשגת התחייבות מהציר הטורקי-קטרי לפירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה, תנאי הכרחי לסיום המלחמה.
השיחות לא הגיעו למטרה הנכספת על ידי חלק מהפוליטיקאים בישראל: נורמליזציה עם סעודיה. הסוגיה הפלסטינית נותרה בלתי פתורה. אך הועידה שיזמה רונית לוין-שנור, מאחר שנעשתה במקצועיות בהשתתפותם של מומחים שייצגו את המדינות בכישרון רב, הייתה תרגיל מוצלח בהבנת המכשולים הצפויים בתהליך בדרך להסדר המשבר במזרח התיכון. לפי הסגנון של הממשל האמריקאי החדש, "ועידת ריאד" יכולה אכן להתקיים במציאות ובעתיד הקרוב, לכן כדאי ללמוד מההדמיה ולהסיק ממנה מסקנות לעתיד.