מנוף נוסף שמשמש כלחץ, הוא ההתרחקות של מדינות ערב מסוגיית חמאס ועזה, בדגש על מצרים וירדן שמבינות כי עניין חמאס יכול להפוך בימי נשיאותו של דונלד טראמפ לבעיה שלהם. גם סוגית הסיוע ההומניטרי היא מנוף משמעותי של ישראל על החמאס, בדגש על הכנסת הקרוואנים, וציוד נוסף שחמאס זקוק לו במיוחד.
בישראל מבינים שכל יום שעובר מבלי שמתחילים את עבודות השיקום בעזה או מבלי שניתן פתרון זמני לעניין המגורים של מאות אלפים ברצועה - מגביר את הלחץ הפנימי על חמאס. כל הסיבות בהן נקבתי, מנוצלים כרגע על ידי ישראל כדי לנסות לדחות את הקץ להפסקת המלחמה, לדחות את הנסיגה מציר פילדלפי וכמובן לשמור על שלמות הממשלה מחשש שסמוטריץ' יפרק אותה.
במהלך השיחות בימים האחרונים בקהיר חמאס הציג "מפתחות" חדשות לשחרור החטופים. ההערכה בישראל כי מספר החטופים החיים עומד על בין 22 ל-24. עד עכשיו, "המפתחות" על כל חטוף עמד על כמה עשרות מחבלים. חמאס אמר כי הוא לא ממהר לחזור למלחמה, אבל הוא דורש על כל חטוף בין 500 לאלף מחבלים, כאמור. המשמעות היא שחמאס מבקש לרוקן את כלל מתקני הכליאה בישראל, "כולל את מחבלי הנוחבה שביצעו את מעשי הטבח ב-7 באוקטובר", אומר גורם המכיר את מהלכי השיחות.
בחצות אמור ההסכם הפסקת האש לפוג. כרגע הוא לא הוארך. חמאס נכנס עכשיו לחודש רמדאן, אותו הוא כנראה יעדיף לעבור ללא מלחמה. מצד שני, האוגדות נמצאות בכוננות. טרם הורדה לצה"ל הפקודה להניע את הטנקים והנמרות.