צה"ל החל להציג למשפחות השכולות, לקהילות בעוטף עזה, ולכתבים הצבאיים את תחקירי הקרבות של השביעי באוקטובר. הערב יתפרסמו שתי הקרבות הקשים של כפר עזה ושל מחנה נחל עוז.
הישיבה מול מבצעי התחקירים והלמידה שלהם הם מטלטלות. הם הופכים את הבטן. היו בקרבות הללו גילויי גבורה. ישנם חיילות וחיילים שחירפו את נפשם ברמה שלא ניתן לתאר. אבל לצד זאת צה"ל מצטייר כצבא חסר משמעת מבצעית, חסר מנהיגות, עם מפקדים בינונים ומטה שלא ידעו את מקומם בניהול קרב בהכנת צבא למשימות שלו.
צה"ל לא כשל נקודתית ב-7 באוקטובר. זה הרבה יותר גרוע. זה הרבה יותר עמוק. הצבא איבד את תפיסת המציאות פעמיים: בפעם הראשונה בראיית האויב מעבר לגדר. אבל החמור מכך הוא התקשה לראות את עצמו פנימה ולהבין את מה שנדרש, מצופה, ומחויב ממנו.
אחרי הדברים הללו, ממשלת ישראל חייבת לקחת אחריות. קודם כל על התוצאות של ההפקרה בכפר עזה וניר עוז בבארי ועוד. הממשלה חייבת לחלץ את כל החטופים. שנית, לפני שממשיכים את המלחמה, וצריך להמשיך את המלחמה, חייבים לארגן לעומק את הצבא. צרכים לתת לרמטכ"ל הנכנס להכין תוכנית עבודה של בניית הצבא. הוא צריך להזיז לא מעט קצינים ומפקדים שכשלו. הוא צריך לחזק מערכים והכי חשוב הוא נדרש לעשות זאת מהבסיס איך מבצעים כוננות עם שחר, ואיך מתגברים עמדות בעת התקפה ולא לרוץ למכונית או למקלט הקרוב.
נכון עשתה הממשלה שעצרה את הסיוע. זה בדיוק המהלך שכלפי חוץ הוא יוצר כביכול לחץ על חמאס מבלי להשליך בעת הזאת את הכוחות לתוך המערכה ובכך לקנות זמן יקר להתארגנות.
התרעות פיקוד העורף