כמעט שנה וחמישה חודשים לאחר טבח 7 באוקטובר, הציג אתמול (ראשון) צה”ל לתושבי נתיב העשרה את ממצאי התחקיר הצבאי שבחן את מחדל ההגנה על המושב בזמן המתקפה. מדובר במושב קטן השוכן בצפון רצועת עזה, סמוך לגדר הגבול, אשר ספג פגיעה קשה במהלך האירועים.
התחקיר הוצג בשלושה סבבים לאורך היום: תחילה למשפחות השכולות של חברי כיתת הכוננות, לאחר מכן למשפחות השכולות של האזרחים, ולבסוף בפני כלל תושבי המושב. עבור רבים, מדובר היה במעמד טעון ומורכב, שבמהלכו עלו ביקורות קשות כלפי הצבא והתנהלותו באותו יום גורלי.
נתיב העשרה מונה כ-300 משפחות, ומאז 7 באוקטובר האווירה בו מתוחה מאוד. אחת הנקודות המרכזיות שעלו בתחקיר קשורה להחלטת הרבש”ץ (רכז הביטחון היישובי), שבזמן המתקפה הנחה את חברי כיתת הכוננות להישאר בבתיהם במקום לצאת ולהילחם.
על פי ממצאי התחקיר, באותו בוקר שהו במושב 25 חברי כיתת כוננות חמושים. נציגי צה”ל שהתייצבו מול המשפחות השכולות הסבירו כי אילו כיתת הכוננות הייתה יוצאת לקרב, ניתן היה להפחית באופן משמעותי את היקף הנפגעים. “אם הם היו יוצאים להילחם, זה היה מצמצם משמעותית את הנזק”, אמרו.
משפחות שכולות שנכחו בהצגת התחקיר תיארו תחושת תסכול עמוקה מהאופן שבו הוא נמסר. אחת מהן אמרה למעריב: “נציגי צה”ל אמרו לנו באופן חד-משמעי שצה”ל נכשל בהגנה על היישוב. הם גם הודו כי הצבא לא עבד בצורה נכונה מול הרבש”ץ. כיתת הכוננות, יחד עם הרבש”ץ, היו אמורים לספק את המענה הראשוני – ואז צה”ל היה אמור להצטרף. בפועל, לא היה צה”ל, והרבש”ץ פעל ללא תיאום עם הצבא ונתן הוראה להשאיר את הכוננות בבתים. מה שקרה באותו יום היה כאוס מוחלט”.
במקביל לביקורת על התנהלות הצבא בזמן האירוע, המשפחות זעמו גם על הדרך שבה הוצג התחקיר. “זה מרגיש כאילו שלחו סגן-אלוף מקרי להתמודד עם השאלות שלנו, בזמן שהדרגים הגבוהים מתחמקים מאחריות”, הוסיפה המשפחה. “הקצין שהציג לנו את הנתונים פשוט הקריא אותם מתוך מצגת. הוא בן אדם טוב, אבל לא הגיע בכיר שיכול היה לתת לנו תשובות אמיתיות. בפועל, פשוט הקריאו לנו מידע שכבר ידענו”.
17 מתושבי נתיב העשרה נרצחו בטבח. הקצין שהציג את התחקיר התנצל שוב ושוב על מחדלי הצבא ואמר: “כולי בושה ששבועיים לפני 7 באוקטובר, צה”ל עסק בטקסים של 50 שנה למלחמת יום כיפור, מפקדים שגדלתי עליהם עלו לבמה ואמרו ‘לא עוד’. כולי בושה שבנתיב העשרה אין חלל צה”ל אחד, אין לוחם צה”ל אחד. כל ההרוגים כאן הם אזרחים. זה לא אמור לקרות”.
למרות הצגת הנתונים, הודגש כי מדובר בתחקיר חלקי בלבד. הקצין ציין כי גורמי ביטחון נוספים – המשטרה והשב”כ – לא שיתפו פעולה עם התחקיר הצבאי. “כל גוף רוצה תחילה לחקור את עצמו, ולכן עוד לא הגענו לשלב שבו הכל מתחבר יחד. אבל אנחנו ממתינים לתחקיר משלים”, הסביר.
בשלב מסוים, התפרצה לדבריו סבין תעסה, תושבת המושב שאיבדה בטבח את בנה אור ואת בעלה לשעבר גיל. בזעם ובכאב היא אמרה: “אף אחד לא השתמש בנשק שלו. על איזה נשקים אתם מדברים? גיל לקח את הנשק שלו, וככה מצאו אותו. אם הוא לא היה רץ להביא את הנשק, אולי הוא היה איתנו עכשיו. כל חברי כיתת הכוננות נשארו בבתים במקום לצאת למשימת חייהם. אף אחד לא יצא. אולי שניים-שלושה, וגם זה רק אחרי שהתחננתי”.
התחקיר אמנם נחשף אתמול, אך עבור המשפחות השכולות הוא לא סיפק מענה לשאלות הקשות שממשיכות להדהד. תחושת הכעס והתסכול רק התגברה, והמשפחות מתכוונות להמשיך לדרוש חקירה מקיפה ואחראים שישלמו את המחיר על הכישלון החמור.
התרעות פיקוד העורף