בניסיון לקבל רקע על נושא כתבה שאני עוסק בה, שוחחתי השבוע עם בכיר לשעבר באחד מארגוני הביטחון הישראליים. מדובר באיש שגזרת עזה אינה זרה לו וגם לא המנטליות ותרבות האויב. האיש מכיר את הטרור העזתי לפני ולפנים, הוא הביט לאויב לא פעם ממש בעיניים. השיחה גלשה גם לעניינים אחרים ושאלתי אותו, בנוגע לחזרה ללחימה בעזה אם תתרחש, מה לדעתו צריך לעשות אחרת? התשובה שלו כללה כמה המלצות מעניינות ויוצאות דופן למהלכים נדרשים, אך הדבר המעניין ביותר היה המשנה הסדורה שפרס בפני במענה לשאלת אגב.
בתחילת דבריו ציין הבכיר את המובן מאליו: שלב א' בעסקה לשחרור החטופים הסתיים ואילו שלב ב' לוט בערפל, נכון לעכשיו אין מגעים בין ישראל לחמאס. להערכתו, כתוצאה מכך, האופציה שמדינת ישראל תחזור ללחימה כנגד החמאס סבירה במיוחד. הוא מכיר את השאלה, הוא נתקל בה בניסוחים שונים וגם בינו לבין עצמו התלבט בה.
בן השיחה שלי סבור, שהציבור בישראל בצדק תוהה מה צריך לעשות עכשיו שלא עשינו קודם. מה דרוש כדי להשלים סוף סוף את המלאכה להחזיר את החטופים וגם על מנת לפגוע בחמאס בצורה כזו שלא יהיה בשלטון? איך נביא לכך שלא יהיה חמאס בעזה בשום קונסטלציה, לא יהיה כוח צבאי ומרבית מנהיגיו יעברו למלונות הפאר בקטאר? לחילופין, אחרים ישאלו - איך אמור להראות הגיהנום שהבטיח טראמפ?
עשרת העקרונות
עוד ברשימה, "פינוי מחודש של כל צפון הרצועה, כולל העיר עזה, וכן כיבוש ציר נצרים מחדש והשמדת כל המבנים שנותרו על תילם". הוא נחרץ מאוד: "כל אדם שיישאר בשטח הזה ייחשב לאויב". מהלך הכרחי נוסף מבחינתו יהיה - "פגיעה משמעותית בשטחים שצה"ל לא פגע עד היום, כמו למשל כל אזור מחנות המרכז".
לדבריו, "כשהחמאס יחזיר את כל החטופים ויכריז על כניעה - תפסק המלחמה". הוא הדגיש שרק אז "יתנהל משא ומתן על תנאי הכניעה ובהמשך יתנהל משא ומתן על היום שאחרי". את המו"מ יש לנהל לתפיסתו "לא עם החמאס, אלא עם ארה"ב ומדינות ערב המתונות".
הבכיר הביטחוני סיכם: "התוכנית הזו היא תוכנית מעשית. אם אנחנו רוצים לייצר שקט לדורות, נדרש 'אומץ' מממשלת ישראל על מנת לבצע אותה ומהר, כי יש לנו אתגרים ביטחוניים נוספים רבים".
התרעות פיקוד העורף