באותה תקופה, כאשר הוסב אליו האשם, עזמי הכחיש את ההאשמות והצהיר כי "זה לא הוגן להאשים אותנו בניצול הקשרים, במכירה גולמית". עם הזמן, מעמדו של עזמי השתנה בצורה דרמטית, והוא הפך לדמות חשובה מאוד בממשל האיראני, מה שהוביל להכללתו ברשימת הסנקציות האמריקאיות לפני שנה וחצי, בשל קשריו עם משמרות המהפכה.
הקשר שלו עם לוקסמבורג נחשף בעקבות דיווחים על ניסיון להעביר את יתרת כספי הנפט האיראני שנמצאים שם מאז 2008. סכום זה, שנאמד בכ-5 מיליארד דולר, הוחזק על ידי חברת Clearstream, חברת בת של הבורסה הגרמנית, והיווה מקור למחלוקות בין ארה"ב לאיראן. למרות אזהרות חוזרות מצד ארה"ב, Clearstream לא נעתרה ואפשרה לאיראן להמשיך להחזיק בכספים.
לאחר מכן, בית משפט אמריקאי דרש שכ-1.6 מיליארד דולר מתוך הסכום יועברו כפיצויים למשפחות קורבנות הפיגוע בבסיס הצבא האמריקני בביירות בשנת 1983, בו נהרגו 241 חיילי מארינס. איראן קיבלה את הסכום רק בשנת 2020, אך עד היום נותרו 1.8 מיליארד דולר שהיו אמורים להיות מועברים בחודש שעבר. עזמי היה אמור לטוס מלבדנעם ללוקסמבורג במטרה להחזיר את הסכום הנותר, אך עד כה לא הצליח במשימתו.
התרעות פיקוד העורף