“מדינת ישראל צריכה להיות מוכנה למלחמה מתמשכת", מסביר הכהן בריאיון מיוחד לקראת הוועידה, “אני חושב שהדברים כרגע מנוהלים נכון, כל הסימנים מעידים שאנחנו נחזור ללחימה". הוא מדגיש את הסיכון בקבלת תוכניות אזוריות חיצוניות, הראשונה שבהן ההצעה של מצרים להפסקת אש. “אני לא מאמין בתוכנית המצרית לעזה, היא מסוכנת, זה למעשה שובה של היוזמה הערבית, שמנסה בשם הסכמי השלום לצמצם את שטחה של מדינת ישראל לגטו גוש דן. בלי השליטה במרחבי שטחי C ביו״ש ובקעת הירדן, גוש דן ייהפך לגטו גוש דן.
“התוכנית המצרית, שהיא גם הסעודית, מבקשת בפועל להקים מדינה פלסטינית בגבולות 1967, עם בירה פלסטינית בירושלים המחולקת. אנחנו לא ניתן לזה להתקיים. מעבר לכך, התוכנית המצרית גם לא יודעת להתמודד עם החמושים של חמאס בעזה. כל הדברם האלה מוכיחים את הצורך בהמשך קיום התביעה הישראלית להמשך המלחמה. אין כרגע באופק איזושהי נקודת יציאה, אין יום של אחרי".
“לקחת את גורלנו בידינו"
הכהן מדגיש כי ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה קיומה של ישות חמאס בעזה, צבאית, מדינית או מוסתרת בתוך גוף חדש של הרשות הפלסטינית. “לקחת את גורלנו בידינו זה להיות מוכנים לחדש את המלחמה", הוא אומר, “כי אנחנו לא יכולים לקבל נוכחות שלטונית וצבאית של חמאס בעזה. הכיוון של הממשלה כרגע הוא נכון, גם בלבנון ובגבול הצפוני - פיקוד צפון עושה את מה שצריך בשביל לקבע את האחריות לכפיית ההסדר. גם בסוריה, שם אף אחד לא יודע לאן הדברים מתפתחים, יש הנחיות נכונות של הדרג המדיני לגבי עיצוב המרחב עם בני הברית שלנו, אנחנו צריכים תמיד לשמור על היוזמה".
בדבריו על המערכה הצבאית שאנו מנהלים בשנה וחצי האחרונות ברצועת עזה, הוא מסביר שאין אף גורם בינלאומי שיוכל למגר את חמאס מהרצועה, למעט ישראל. “אין בעולם כוח שיוכל להתמודד עם הכרעת חמאס. לא האמריקאים - שלא מוכנים להקריב חיילים אחרי שסבלו מספיק אבידות בעיראק ובאפגניסטן; לא המצרים - כי המצרים לא יעשו שום דבר בשביל לפתור לישראל בעיה; לא הרשות הפלסטינית - שלא מצליחה אפילו לחצות כביש מול התנגדות בג'נין, אז איך היא תדכא את חמאס החמוש?; לא הסעודים ולא אף מדינה ערבית אחרת. זה אומר שרק ישראל יכולה לעשות זאת. אם ישראל תעשה את זה או לא - זו שאלה אחרת, אבל גם כיבוש כללי נמצא בתוך סל האמצעים הצבאיים, ולא צריך להירתע ממנו. ממשל צבאי זה כלי עבודה".
הכהן הזכיר כי ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל למעשה הציב לישראל שני מודלים להתנהלות מול הפלסטינים: “בעזה הוא ניסה ליצור הפרדה מוחלטת - ‘אנחנו כאן והם שם'. לעומת זאת, ביהודה ושומרון הוא יצר מודל היברידי, שבו לישראל יש נוכחות צבאית והתיישבותית משמעותית. זה הוכיח את עצמו - אין שם מנהרות, אין שם רקטות, והמצב הביטחוני טוב יותר מאשר בעזה".
הוא מסביר כי ישנו פער תפיסתי בין הרציונליות הישראלית־מערבית לבין הרציונליות האסלאמית. “הישראלים, גם הדתיים שבהם, לא מבינים את האמונה האסלאמית לעומק. יש רציונליות אלטרנטיבית - אין רק סרגל אחד של רציונליות. בעולם המערבי חושבים שתופעת האדם מוכתבת לפי עקרונות של פרוספריטי - אם יהיה לאנשים שגשוג כלכלי, הם לא יתעניינו בטרור. אבל זה לא נכון. יש סרגלים נוספים של תפיסות עולם וערכים".
הכהן מזהיר כי על המערכות הביטחוניות להיות מוכנות גם לאיום נוסף - חזרה של אירועים דוגמת שומר החומות. “הברחות הנשק דרך ירדן לא רק מגיעות לשטחי יהודה ושומרון, הן מגיעות גם לסוחרי נשק במגזר הערבי. השטח שם רווי בנשק. אני לא אומר שצריך להסתכל על כל אזרח ערבי ישראלי בתור פוטנציאל לטרור, חס וחלילה, אבל צריכים להבין שיש שם כמות גדולה של נשק. המערכת צריכה להיות מוכנה להתמודדות - המשטרה והצבא".
הכהן מזכיר כי גם האיום האיראני עדיין מרחף מעל האזור, וקיימת אי־בהירות כיום לגבי השאלה אם פניה של ארצות הברית להסכם או לאישור תקיפת מתקני הגרעין. הכהן אומר כי למרות השקט מכיוון טהרן לאחרונה, אסור לזלזל ביכולות שלהם. “הם למדו את הלקחים מהתקיפה הישראלית, למדו את הלקחים מהתקיפה שלהם עלינו. הם מתארגנים, ההתקפה הבאה שלהם יכולה להיות בהיקפים גדולים פי כמה, וכדאי שלא נרגיע את עצמנו בהבטחות לא מציאותיות".
"צריכים אחדות - לא דרך הכרעה"
תנועת הביטחוניסטים מונה מעל 35 אלף קצינים, לוחמים ואזרחים, ופועלת לגבש ולקיים משנה ביטחונית סדורה המבוססת על ההבנה שצרכיה הביטחוניים של ישראל הם הבסיס לקיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית. למרות המתחים בשנים האחרונות סביב שני המושגים האלה, והקרבות הפוליטיים והחברתיים שקורעים את המדינה לגזרים, הכהן מדגיש כי חייבים להגיע להסכמות. “אנחנו צריכים להגיע לאחדות, ולא נגיע לאחדות דרך הכרעה. אין ערכים מוחלטים, כל אחד מחזיק בסל הערכים שלו, והפרגמטיקה מחייבת למצוא את נקודות השיתוף, כי הן חיוניות להמשך הקיום של עם ישראל יחד.
“אפשר לבצע את זה גם עם המערכות הקיימות. אני רואה את עם ישראל, את אחדות השורה, את האמון ההדדי, את האהבה הגדולה בין האנשים שמשרתים יחד. אפשר להגיע להרבה מן המשותף".
גם בנוגע לגיוס החרדים לצה"ל, הכהן מתייחס לתהליכים החשובים שמתרחשים בחברה החרדית: “צריכים גם להבין שעם כל הרצון להשליט שלטון חוק, החוק לא יכול לסדר את הכל. הוא לא יכול להכתיב לאנשים אורח חיים. זה לא אומר שהעמדה שמבקשת מהם להתגייס היא לא עמדתי, השאלה היא איך מגיעים לזה - וזה לא רק באמצעות חקיקה".
ההיסטוריה האישית והמקצועית של האלוף (במיל') הכהן עשירה בערכים ואומץ לב. הוא גדל במשפחה דתית, בנו של הרב ידעיה הכהן, ממייסדי ישיבת הר עציון. הכהן, בוגר ישיבת ההסדר הר עציון, הוא בעל תואר שני בפילוסופיה וספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
בשירותו הצבאי הוא לחם במסגרת הנח"ל במלחמת יום כיפור בחזית המצרית, ובמלחמת ההתשה במובלעת הסורית כמפקד טנק. במהלך שירותו הצבאי הוא נאלץ לפקד על פינוי ההתיישבות היהודית ברצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות, פעולה שהוא ביצע למרות דעותיו האישיות בנושא.
בהתבסס על הרקע הצבאי העשיר שלו והניסון שצבר, הכהן לא מאמין שהציבור באמת יקבל תמונה מלאה על אירועי 7 באוקטובר, בוודאי שלא בצורה שהתחקירים מתבצעים כעת. “יש שני סוגי תחקירים. יש תחקירים שעוסקים בתיאור קרבות כמו נתיב העשרה, בהם אף אחד לא יכול לפקפק בתשתית העובדתית. ויש תחקירים מערכתיים שגם בעוד 40 שנה לא יהיו לנו תשובות מלאות עליהם, כמו איך המודיעין לא קרא נכון את כוונות חמאס במשך שנים".
התרעות פיקוד העורף