תחקיר צה"ל מקיף חושף בפירוט מצמרר כיצד קיבוץ שלם הופקר לגורלו, כשמאות מחבלים, רבים מהם אזרחים מעזה שבאו לבזוז, פשטו על הישוב ללא מפריע, רצחו, אנסו וביצעו מעשי זוועות במשך שעות ארוכות.
רק חצי שעה אחרי שאחרון המחבלים עזב את קיבוץ ניר עוז הגיע החייל הראשון לקיבוץ. 46 נרצחו בניר עוז, 76 נחטפו, 13 מהם נרצחו בשבי.
בין הנרצחים היו שישה חוגגים שבילו במסיבת הטבע ״ הפסיידאק״ שהייתה בסמוך לקיבוץ, בניגוד למסיבת הנובה, דווקא מי שלא נמלט מהמסיבה ניצל ואילו השישה שנרצחו הצליחו להגיע לקיבוץ ונרצחו.
מהתחקיר עולה כי מרבית המחבלים היו תושבי עזה שהגיעו לאחר הפשיטה בעקבות התמונות של טנק המרכבה הפגוע בסמוך לגדר תוך הקריאה ברשתות החברתיות בעזה כי ״כבשנו את ישראל אפשר להגיע ולבזוז את הישובים״.
התחקיר אותו הוביל האלוף ערן ניב עסק בשלוש שאלות מרכזיות: מדוע הגיע אויב בהיקף גדול לניר עוז? מדוע כוחות צה״ל לא הצליחו לבלום את האויב? מדוע לא הגיעו כוחות עתודה אפקטיביים?. "התחקיר על ניר עוז הוא התחקיר הקשה שעשיתי בחיי״, אמר האלוף ערן ניב.
קיבוץ ניר עוז שוכן בחלק הדרומי של רצועת עזה, באזור שנחשב למבודד ביחס לישובים אחרים, הוא מרוחק כשני ק״מ מהגבול, ב-6 באוקטובר התגוררו בקיבוץ 420 תושבים במטה בת אב. בבוקר ה-7 באוקטובר היו בקיבוץ 387 אזרחים, מבקרים ועובדים זרים. המחבלים הגיעו לכל הבתים בקיבוץ למעט שישה בתים בלבד.
כיתת הכוננות הייתה מלכתחילה חסרה בכח אדם ביחס לתקן של 16 חברים. בפועל, היו 7 חברים בלבד, ובבוקר ה-7 באוקטובר נלחמו חמישה מחברי הכיתה. התחקיר הצבאי משבח את עוז הרוח שגילו חברי כיתת הכוננות שנלחמו עד שנפלו בקרב, והיו כח המגן המאורגן היחיד שניסה להגן על הקיבוץ מול מאות המחבלים.
הכוח הצה"לי שהופקד על אבטחת המרחב הוא גדוד 51 של חטיבת גולני. הגדוד היה פרוס בשלושה פלוגות: פלוגת כיסופים, פלוגת נירים שהייתה במוצב מו״פ דרום, ומחלקה עם שני טנקים של גדוד 77 ונמר של של גולני הייתה במוצב הבית הלבן. פלוגת המסייעת הייתה כפלוגת עתודה וישבה במוצב מרס.
פלוגת נערים הייתה הפלוגה שאמורה להגן על ניר עוז. בבוקר ה-7 באוקטובר היו 62 לוחמים בפלוגה. בגדוד היו בבוקר ההתקפה 182 לוחמים ו-57 חיילים תומכי לחימה.
בהתקפה על ניר עוז השתתפו בגל הראשון ארבע מחלקות נוח'בה מחאן יונס וכוח של הג'יהאד האסלאמי. סה״כ בהתקפה הראשונה פעלו בין 100 ל-130 מחבלים. רק בגלים השניים נכנסו בין 200 ל-400 מחבלים לא מאורגנים, חלקם תושבי עזה שבאו לבזוז ולרצוח.
השתלשלות האירועים הוצגה לתושבי הקיבוץ, וכבר עם תחילתה המידע שהוצג הזה קשה לעיכול. בשעה 05:34 גדוד 51 של גולני מתעורר לכוננות עם שחר, בהקלטה של סגן מפקד הגדוד נשמע המפקד אומר: ״הסופ״ש אמור להיות שקט. אין צפי להפגנות…״, על הגדר היו שני סיורים וחפ״ק סמג״ד.
בין השעה 06:29 עד 07:00 בבוקר החמאס מבצע כ-450 שיגורים לעבר המוצבים והמחנות בגזרה, הצוות המחלקתי שכולל שני טנקים ונמרה קופצים על פי התרגולת לגדר. מייד לאחר מכן, בשעה 06:36 הרבש"צ של הקיבוץ מקפיץ את כיתת הכוננות. ב-06:40 הסמ״פ מבקש בקשר לקדם כח לקיבוץ נירים וניר עוז.
ב-06:42 מפקד החטיבה הדרומית אל״מ אסף חממי נפגע בקרב בקיבוץ נירים יחד עם החפ״ק שלו, הוא הספיק לתת פקודות רגע לפני שנפגע: ״אנחנו במלחמה תקפיצו את כיתות הכוננות, את היחידות המיוחדות״. ארבע דקות אחר כך נשמע הקשר שלו בפעם האחרונה:״אנחנו בהתקלות״.
התחקיר מגלה כי 34 לוחמי מוצב מו״פ נכנסו לחדר האוכל ולמכוניות מיד כשהחלה אזעקת צבע אדום, אך למרבה הטרגדיה, ההחלטה הייתה שגויה. הלוחמים אומנם ניהלו קרב עיקש עם המחבלים, כשהמפקדים נהרגו או נפצעו בדקות הראשונות, אולם התחקיר קבע כי הלוחמים ניהלו קרב בודדים ולא ככוח מסודר. ״זה היה קרב גבורה אבל זה היה קרב חילוץ״, קובע - התחקיר, ומסביר מדוע לא היו כוחות של צה״ל בתוך הקיבוץ.
בשעה 06:49 מחבלים ראשונים נכנסים דרך הפשפש לקיבוץ, כאשר תושבים בקיבוץ עם אקדחים מנסים לנהל קרב יריות עם המחבלים. אחד מהם עולה על גג חדר האוכל ומצליח להכווין את כיתת הכוננות לקרבות מטווח קצר עם המחבלים, ״כיתת הכוננות נלחמה בגבורה. היא החזיקה מעמד בקרב בלימה במשך כשעתיים עד שהם נפגעים ונופלים בקרב״, קובע אלוף ערן ניב.
מייד לאחר נפילת כיתת הכוננות המחבלים מצליחים להגביר את קצב מעשי הרצח והחטיפות בקיבוץ. חלק מהתושבים עוד מנהלים קרבות ירי עם אקדחים מול המחבלים אבל מדובר בקרבות אבודים מראש.
בשעה 09:22 מגיע מסוק מעל הקיבוץ והוא שואל את קצין המבצעים: ״אתה שולח אותי לירות בשטחנו?״, הטייס מבצע ירי מסיבי ופוגע במספר מחבלים עד שהמסוק נפגע מטיל נ״ט והטייס נדרש לבצע נחיתת חירום. המסוקים מבצעים חמש גיחות ירי במרחב הקיבוץ והם אלה שגורמים להמון הפורעים לצאת מהקיבוץ, כשהאחרון יוצא בשעה 12:30 משערי הקיבוץ. התחקיר מגלה כי מחבלי נוח'בה מקבלים פקודה לצאת מהקיבוץ בשעה 09:30. מרבית מעשי הרצח והחטיפות בוצעו בין השעות 10:00 ל-12:30, אחרי כאמור נפילת כיתת הכוננות.
התחקיר מגלה כי הטנק שנפגע ליד הגדר וצוותו נרצח ונחטף, הופך לאטרקציה ברשתות החברתיות. החמאס החל לשלהב את תושבי חאן יונס מהכפר מחרבה חזיעא ומשכונת הבאסנים להגיע להצטלם על הטנק ולבזוז את הישובים. מהטנק הפגוע יש שביל הליכה ישירות לקיבוץ ומכאן ההבנה כי ההמונים שפשטו על הקיבוץ הגיעו בעקבות הקריאה להגיע לטנק.
התחקיר קובע כי לא הייתה התראה, הכוחות היו ערוכים לתרחיש של פשיטה אחת ולא ל-14 פשיטות. עוד קובע התחקיר כי אחד הטנקים שנפגע קשה מצליח להגיע לשערי הקיבוץ, הוא יורה שני פגזים ופוגע במחבלים אבל לאחר מכן הוא מקבל פקודה לשוב לגדר לחלץ כוח שמחבלים עלו על הנמרה שלו.
התחקיר מגלה כי מצלמת תצפית שהייתה מחוברת לחמ״ל בג׳וליס שידרה את המתחולל בתוך הקיבוץ אבל המפקדים לא בנו את תמונת המצב הנכונה. חוסר הפיקוד היה קריטי משום שדיווחים הגיעו בו זמנית מהרבש״צ, מטייסי חיל האויר שנלחמו מעל הקיבוץ, ומקריאות אזרחים למוקד 100 של המשטרה.
התחקיר קובע כי גדוד 51 של גולני ״ לחם בכל המרחב וספג אבדות רבות אבל לא הצליח לייצר תמונת מצב ולכן לא הגיע להגנת ניר עוז וגם לא השפיע על החלטות הרמה הממונה בתגבור״. עוד הוסבר כי בשל מיקום הקיבוץ, הכוחות נתקעו בלחימה במקומות אחרי ולא היה כח שהוכוון מהפיקוד להגיע ישירות לקיבוץ תוך התעלמות מזירות הקרב האחרות בדרך.
מסקנה שעולה מהתחקיר קובעת שיש להקים מוצב מערבית לקיבוץ לשנות את מבנה מוצב מו״פ דרום שהוא סוג של מחנה ולא בנוי כמוצב. וכן הוא קובע שבעל ישוב ספר כמו קיבוץ בארי או ניר עוז עשרה אחוז מהתושבים יהיו מצוידים ברובים כלומר שבקיבוץ בארי יהיו 130 תושבים עם רובים ארוכים ובניר עוז היו לפחות ארבעים תושבים עם רובים ארוכים.
התחקיר חושף כשלים רבים ברמות הפיקוד והפעלת הכוחות. "המחבלים החריבו את הקיבוץ רצחו, חטפו ובזזו. אין פינה שלא הגיעו בקיבוץ הזה. הם הגיעו מצוידים במפות של הקיבוץ. רוב המחבלים שחוללו את הפוגרום בקיבוץ היו לא מאורגנים ובאו לקיבוץ כדי לבצע פוגרום״.
בניר עוז, קובע התחקיר, חיילי צה״ל לא ניהלו קרב קרקעי. הלוחם הראשון הגיע למעלה משעה אחרי שאחרון המחבלים עזב את הקיבוץ, מדינת ישראל הפקירה את תושבי ניר עוז לגורלם.