התקיפות של חיל האוויר אתמול (חמישי) בצוהרי היום בדמשק, בשעות הערב בעזה ובשעות הלילה המוקדמות בבקעה בלבנון, הן תפיסת הביטחון החדשה של ישראל. בשבועות האחרונים זה קורה כל יום, בכל שעות היום. בישראל הבינו באיחור כי סביב מדינת ישראל לא יכול לקום כוח צבאי גדול או קטן שעשוי ביום מן הימים לסכן את ביטחון אזרחי ישראל. כך תקפו אתמול בצוהרי היום בדמשק, וכך תקפו את מפעל הנשק האסטרטגי של חיזבאללה.
ראש השב״כ לשעבר, נדב ארגמן, סיפר ליונית לוי על תפיסת הביטחון הקודמת של ישראל: שקט יענה בשקט. או, יותר נכון, נקנה שקט במזוודות של כסף קטארי או בקיזוזי חובות בין חלפנים במזרח התיכון.
הדברים של ארגמן אינם חדשים בעניין התעצמות חמאס ותוכנית ההטעיה שלו כלפי ישראל. השבעה באוקטובר הוא מחדל כואב. מדינת ישראל הפקירה לגורלם אלפי אזרחים בחבל ארץ שלם: בבארי, בעלומים, בכפר עזה, בנחל עוז, בניר עוז, חולית ועוד.
צה״ל והשב״כ לקחו את האחריות לכישלון. הם מבצעים תחקירים מעמיקים וכואבים. אחד כזה מתפרסם היום על ההפקרה של תושבי ניר עוז. החייל הראשון הגיע לקיבוץ חצי שעה אחרי שהמחבל האחרון יצא. אחד מכל ארבעה מתושבי הקיבוץ נרצח או נחטף על ידי מחבלים.
קצינים ומפקדים בארגונים עזבו את השורות, אבל הם לא כשלו לבדם. יש עוד גורם משמעותי שהוביל לכישלון – והוא הדרג המדיני. אי אפשר להתעלם מהעובדה הזאת. אי אפשר להשאיר את האירוע הדרמטי והמטלטל הזה ללא חקירה מעמיקה של ועדת חקירה ממלכתית.
השבעה באוקטובר הוא גדול יותר מכל ספין פוליטי, הוא גדול יותר מכל מהלך שימור מפלגה כזאת או אחרת. יש כאן עניין ביטחוני. אירוע קשה שאם נחפף את החקירה שלו, ואם לא נגיע לשורש המחדל ואם לא נסיק את המסקנות האמיתיות, נוכל למצוא את עצמנו שוב מול צבא טרור שמאיים עלינו בצפון או בדרום.
יש אמירה שאומרת: אם מישהו אומר שאתה שיכור, אתה יכול לבטל את דבריו. אם מישהו נוסף אומר עליך שאתה שיכור, אז כדאי שתבדוק את עצמך בינשוף – כנראה שאתה שיכור.
בשבועות האחרונים כמעט כל ראשי השב״כ והמוסד שכיהנו בראש הארגונים הללו מספרים בדיוק את אותם דברים. הנרטיב זהה באשר לקבלת ההחלטות בדרג המדיני בשנים שלפני האסון של ה־7 באוקטובר. אי אפשר לבטל את דבריהם באמירה כי הם "קפלניסטים" או בקללה הוותיקה יותר "הם שמאלנים".
אי אפשר רק לדון בפרופיל של הדובר. הגיע הזמן לעסוק בתוכן. הדברים הפתוחים הללו, שכל מטרתם לשמור את המלוכה ולא את הממלכה, חייבים להטריד את כל יושבי הארץ הזאת, ולא משנה מה היא דעתם הפוליטית. הביטחון צריך להיות מחוץ למשחק הזה.
השבוע נחשפנו כיצד התערבות פוליטית, הבחישה של עסקנים, נגעה במינויים בצה״ל, מה שהוביל להדחתו של תא״ל דניאל הגרי משורות צה״ל. קצין עז נפש, רב זכויות, שכל מערכת בריאה הייתה רוצה להתברך בכישרונות וביכולות שלו. כך לא בונים את מערכת הביטחון. כך, בדרך הזאת, מפרקים את המערכת.
ומה אז? אחרי שיפרקו את צה״ל, השב״כ, המוסד וחיל האוויר, ואחרי שיפגעו אנושות במשטרה? מה אז? נשלח את מירי רגב להודו או למרוקו כדי שתייבא לנו לוחמים לצה״ל, או חוקרים לשב״כ, ואולי סוכנים למוסד מהפיליפינים? אולי מסרי לנקה? אז אני לא בטוח שאפשר יהיה למנוע את ה־7 באוקטובר הבא.