״השתכנעתי שישראל שומרת ככל יכולתה על כללי המלחמה בעזה, ואפילו מבצעת פעולות שאף צבא מערבי אחר לא שוקל לבצע כדי לצמצם את מספר הנפגעים הבלתי מעורבים. וכל זאת בסביבת לחימה מורכבת באופן חסר תקדים״.
כך אמר באחרונה הגנרל הבריטי ג׳ון מק׳כהול, ששירת בעבר בשורה של תפקידי לחימה בכירים בצבא הבריטי ובנאט״ו. מדובר ככל הנראה באחד מהגורמים הבכירים ביותר שאימצו עד כה בפומבי את העמדה שמתנגדת להאשמות נגד ישראל בדבר ביצוע לכאורה של פשעי מלחמה בעזה.
בראיון שהעניק הגנרל לרדיו "טיימס" הבריטי הוא סיפר כי ביקר לאחרונה ברצועת עזה, וכי הביקור שם שינה לחלוטין את עמדותיו בנוגע לפעולות צה״ל. ״הגעתי לעזה סקפטי מאוד לגבי הפעולות של ישראל״, הודה, ״כמו רבים בבריטניה, חשבתי שצה״ל השתמש בכוח בצורה מוגזמת ואף חסרת אחריות. לא הגעתי לשם כמישהו שהולך לקדם את העמדות של ישראל, וגם הבהרתי לכל מי שפגשתי מהצד הישראלי שאני מתכוון להגיד בדיוק רק את מה שאני חושב״.
״כמו כולנו, עיצבתי את הדעות שלי כלפי הפעולות של צה״ל בעזה מקריאה שוטפת של העיתונות הבריטית שלנו ושל הסיקור שלה של המלחמה בעזה. העמדות שלי לפני שביקרתי בעזה מייצגות ככל הנראה את הדעות של רוב האזרחים בבריטניה שמתעניינים במה שקורה בישראל ובעזה״.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
״בהתחלה הגענו לחלק לאתרים שבהם התרחש הטבח ב-7.10. ביקרנו באחד הקיבוצים ובאתר מסיבת הנובה. ראינו סרטונים שנלקחו ממצלמות שנשאו עימם מחבלי חמאס. ראינו אותם עורפים ראשים של אנשים עם סכינים. ראינו אותם יורים בנשים ובילדים ואז שרים בשמחה על זה. הברוטליות המטורפת של המעשים שלהם זעזעה אותנו. זאת הייתה תזכורת לכולנו לכך שישראל לא יכולה להשלים עם קיום של איום כזה על הגבול שלה. אף מדינה לא יכולה. וחמאס הרי אמר בפירוש שהוא היה מעוניין לבצע טבח נוסף אם הוא היה יכול״.
״דיברנו גם עם מפקדים בצה״ל שסיימו שירות בעזה. חשוב להבין את המורכבות של זירת הלחימה שהם נאלצים להתמודד איתה", הוא הסביר, "הם דיברו על מפגשים עם מחבלים מתאבדים, על זירות ממולכדות, על אויב מאומן שמסתתר היטב בכוונה בתוך אוכלוסייה אזרחית. הפרקטיקות האלה הופכות את הטיפול בחמאס למורכב מאוד, אבל צריך לזכור שהן מוכרות לנו גם מזירות אחרות כמו זו שפעלנו בה בפאלוג׳ה שבעיראק. מה ששונה בעזה הוא שמתחת לרצועה יש עיר תת-קרקעית שלמה, ממנה כבר התגלו כ-200 ק״מ של מנהרות והיא כוללת כנראה עד כ-500 ק״מ״.
״במנהרות האלה חמאס בנה מרכזי פיקוד ושליטה, מחסנים לוגיסטיים וגם תאי כלא שבהם החטופים הוחזקו. המנהרות האלה נחפרו מתחת לקווים של צה״ל, ורבות מהן מולכדו. לגלות אותן ולטהר אותן התגלה כמשימה קשה ביותר, הרבה יותר מכל דבר שאי פעם שמישהו מאיתנו ראה. התוצאה היא שבסביבה כזו, היכולת לשמור על כללי המלחמה בסביבה אזרחית היא משימה מסובכת מאוד״.
״אני יכול להגיד בביטחון שאפילו בסביבה כזו, הפרקטיקות שנהוגות בצה״ל טובות וחוקיות בדיוק כמו אלו שנהוגות אצלנו בצבא הבריטי. זאת ועוד: ישראל נוקטת לעיתים בפעולות נוספות שאנחנו אף פעם לא ביצענו, כמו לפזר לאוכלוסייה האזרחית עלונים שמזהירים אותה לפני פעילות או ביצוע של פעולות ׳הקש בגג׳ לפני הפצצה באמצעות פצצה קטנה, שיחת טלפון או הודעת טקסט לדיירים. אלו הפקודות של צה״ל. כששאלתי מפקדים בצה״ל אם הם ביטלו פעולות בגלל חשש מנפגעים אזרחיים, הם ענו בחיוב. האם כל הכללים הללו נשמרו בכל זירה בעזה? את זה אני לא יכול להגיד. אבל אני כן יכול להעיד שיש לצה״ל יכולת טובה מאוד לחקור חריגות מהנהלים״.
״אי אפשר להכחיש שעשרות אלפי אזרחים פלשתיניים נהרגו במהלך המלחמה, אבל ההנחה שכולם היו חפים מפשע ולא מעורבים בלחימה מוטלת בספק. הדילמה שהאזרחים העזתיים הבלתי מעורבים עומדים בפניה היא בלתי נסבלת, אבל גם צריך לזכור שאם השכן שלך הוא ארגון טרור רצחני כמו חמאס, שמוכן בכל רגע לערוף ראשים של אזרחים ולרצוח המונים, זה הכרחי לוודא שאתה פועל כדי להסיר את האיום הזה. הישראלים פועלים בסביבה מורכבת וקשה מאוד, אבל אני התרשמתי שהם מבצעים את כל המאמצים כדי לצמצם את מספר הנפגעים הבלתי מעורבים״.
״אני כן חושב שישראל שוגה כשהיא לא מאפשרת לתקשורת הבינלאומית להיכנס באופן חופשי לעזה ולסקר את מה שקורה שם, כדי שנוכל לנהל דיון מעמיק ואמיתי על המצב בשטח״, הוסיף.
דבריו של הגנרל מק׳כהול דומים לאלו שמשמיע לעיתים קרובות ג׳ון ספנסר, בכיר צבא אמריקני מווסט פוינט שנחשב לאחד מחשובי החוקרים של לחימה בסביבה עירונית. בראיון למעריב אמר ספנסר כי הוא מודאג במיוחד מהאופן שבו חמאס ניצל את בתי החולים ברצועה לצורך לחימה ומחבוא של לוחמים בין האוכלוסייה האזרחית חסרת האונים.
"המחקר שלי הראה שכבר ביום הראשון למלחמה, חמאס לא הותיר שום בית חולים נקי משימוש לצרכי טרור, ומאז התופעה רק גדלה", קבע ספנסר, ״ביחס לדיני המלחמה של המשפט הבינלאומי, במידה והתגלה כי בית חולים משמש עבור פעילות מלחמה בידי האויב, אחת הדרישות העיקריות הוא להודיע לאויב מראש כי במידה והוא לא יעזוב את בית החולים - הצבא יתקוף. הבעיה המרכזית היא שאחרי שאתה מודיע לאויב על כוונתך לתקוף, האויב כמובן ינצל את ההודעה כדי לברוח או להתכונן להתקפה״.
