אירועים אחרונים חידשו את הוויכוח סביב השאלה האם ניתן להכניע את חמאס בכוח צבאי. בעקבות פגישת הנשיא לשעבר דונלד טראמפ עם בני הערובה הישראלים ששוחררו, הוא איים על חמאס כי אם לא ישחררו את כל השבויים, יעמדו בפני תוצאות חמורות. טראמפ אף הבטיח לשלוח לישראל "הכול שהיא צריכה על מנת להשלים את המשימה." ייתכן כי ההתחייבות הזו כוללת אספקת אמצעי לחימה אשר הוחזקו בעבר תחת הממשל של ביידן, כמו פצצות בקוטר גדול וחלקי דחפורים.
יש הטוענים כי חמאס לא ניתן להשמדה באמצעות אמצעים צבאיים. לטענת רבים, טענה זו לא רק מטעה את ההיסטוריה אלא גם מתעלמת מהמציאות המשתנה בזירה הצבאית והפוליטית. ההתעלמות מיכולתה של צה"ל להפסיק את פעילות חמאס צבאית מתעלמת מהמגבלות שבפניהן עמד צה"ל במהלך 16 החודשים האחרונים, ומן ההזדמנויות הבלתי-נתפסות שעומדות בפניו בעתיד.
במהלך השלב הראשון של הלחימה, נאלץ צה"ל לפעול תחת מגבלות קשות שלא הושתו על צבאות אחרים בהיסטוריה. ראשית, מדינות ערב, ובעיקר מצרים, הפעילו לחצים על ישראל לבצע פעולות צבאיות בצורה שלא תעביר אוכלוסיות אזרחיות מאזורים בעזה לאזורי ביטחון מחוץ לזירה. חמאס ניצלה מצב זה ושימשה באזרחים ובבני ערובה כמגנים אנושיים, מה שיצר מקלטים במקומות שצה"ל נמנע מלהיכנס אליהם.
בשלב זה, עלה רעיון של פינוי זמני של אוכלוסייה אזרחית לשכנות, שיכול היה לשנות את מאזן הקרב ולהסיר אחד מהיתרונות הגדולים של חמאס.
בנוסף לכך, צה"ל התמודד עם מגבלות פוליטיות מבחוץ. הממשל של ביידן ודומיו גבלו את פעולתו של צה"ל, כולל בשאילת ציפיות מופרזות להימנע ממפגעים אזרחיים ולחץ להפסיק את הלחימה במקומות אסטרטגיים כמו רפיח.
התרעות פיקוד העורף