רשת “אל-ערביה” מדווחת כי מתקיים משא ומתן בתיווך מצרי וקטארי, לחדש את הפסקת האש בתמורה לשחרור חטופים, ומציינת כי קהיר פועלת לעצור את ההסלמה. לפי רויטרס, חמאס הודיע כי הוא עדיין בתקשורת עם המתווכות. מקורות במצרים מסרו כי משלחת חמאס הוזמנה בדחיפות לקהיר, בעוד שישראל מצידה הבהירה למתווכים כי היא דוחה בשלב זה את רעיון הפסקת האש.

על רקע ההתפתחויות, שוחח “מעריב” עם אייל עופר, מומחה לכלכלת חמאס, שסיפק תחזית קודרת לגבי המשך הלחימה – והסביר מדוע גם אבידות כבדות לא יעצרו את חמאס, כל עוד המערכה מנוהלת גם על תודעה וגם על רווח כלכלי.

הרס ברצועת עזה (צילום: רויטרס)
הרס ברצועת עזה (צילום: רויטרס)

“קשה לצפות, בפרט את העתיד. אבל אני אתן תחזית למרות שיתכן שאטעה ואולי עוד שעה או יומיים יתברר שטעיתי: אני לא רואה את חמאס מרים ידיים כל כך מהר. מבחינתם גם 400 הרוגים במכת פתיחה או 2000 הרוגים בשבועיים - אינם בעיה. אלא זו עוד דרך להילחם נגד ישראל בעזרת תעמולה עולמית", אומר עופר.

"ויש המשך: חמאס כעת יחכה לקרקעית. מבחינתם, גם אם רוב אנשי חמאס יסתתרו בתוך המחסות של האוכלוסייה (כבר החליפו ממדים של הפסקת אש לבגדים אזרחיים לעת הלחימה) – עדיין תהיה לוחמת גרילה ומבחינתם לפגוע בטנקים של צה”ל, להרוג כמה חיילים, גם מול אלפים שיהרגו אצלם – זה נחשב ניצחון", הוסיף.

לדברי עופר, חמאס מנסה למנף את הלחימה והקורבנות לצרכים תודעתיים, אבל גם כלכליים – והפסקת האש האחרונה הייתה עבורו הזדמנות להרוויח מיליארדים. “כלכלית, חמאס ניצל את הפסקת האש להתעשר ולהתכונן. ישראל אפשרה לקטאר להכניס לרצועה 978 מכליות דלק שבהן עשרות מיליוני ליטרים השווים לחמאס מעל מיליארד שקל".

עוד הוסיף ואמר: "הם מאחסנים את רובו במכלים הגדולים של תחנת הכח בנוסייראת מתוך ידיעה (או אמונה) כי ישראל לא תפציץ תחנת כח זו. אם הם יצליחו למכור את כל הדלק הזה במחירי עזה הנוכחיים (ייקח להם זמן) הם יכולים עם הסכום שיקבלו לשלם משכורות ל-40,000 פעילים לשנה שלמה ועוד יישאר להם עודף. מחיר דלק נמכר כעת ברצועה בין 25 ל-50 ש”ח לליטר".

פלסטיני הולך על ערימות אשפה ברצועת עזה (צילום: רויטרס)
פלסטיני הולך על ערימות אשפה ברצועת עזה (צילום: רויטרס)

לדבריו, חמאס גם עשה שימוש ישיר בכלים אזרחיים ובציוד שהוכנס לרצועה כדי להיערך למערכה הנוכחית: “הם השתמשו בטרקטורים שהוכנסו ממצרים לפתוח כבישים ודרכים. למשל, הסירו חסימות בציר נצרים כך שהצליחו לשלוח רכבים שלא עברו בידוק. אין לדעת מה עבר שם. וכמובן שהם השתמשו בנפלי פצצות צהליות עם חומר נפץ תקני כדי להכין מטענים רבים".

עופר מציע לישראל לשקול היטב את המעבר ללחימה קרקעית, ולפעול קודם באמצעות כלים נוספים: “עדיף שצה”ל לא ימהר לעבור לקרקעית ויפעל בכל האמצעים האחרים ואין כוונתי רק להפצצות מהאוויר או בארטילריה אלא גם לפינוי אוכלוסייה וסגירת תשתית של דלק ומים בצפון הרצועה כדי לאלץ אותם ככל הניתן לרדת חזרה דרומה. האינטרס הראשון במעלה של חמאס הוא לשמר את אחיזתו הצבאית והאזרחית/שלטונית בצפון הרצועה".

לסיכום, עופר מדגיש כי ההתמודדות עם חמאס איננה רק צבאית, אלא בראש ובראשונה תודעתית וכלכלית – ושם הוא מזהה את נקודת החולשה של ישראל:
“אנחנו עוד לא יודעים כיצד להילחם באויב כזה. זה ממש לא משנה כמה חזקים טכנולוגית אנו. הקרב הוא על תודעה:
א. חמאס רוצה להשפיע על התודעה העולמית להראות שם שצה”ל ‘כובש’ אכזר שפוגע ב’אזרחים’
ב. הקרב הוא על התודעה הערבית להראות שם שחמאס צבא חזק שמצליח לפגוע בטנקים של צה”ל
ג. הקרב הוא על התודעה בישראל שאותה חמאס מנסה לקרוע מבפנים בעזרת שימוש ציני בחטופים".