לפי מקורות דיפלומטיים ערביים בכירים, המשתתפים בפגישות נחשפו לעמדה המצרית החדשה, לפיה קהיר מוכנה "לסייע בתהליך" שיקום עזה באמצעות פתיחת הגבולות בפני תושבי הרצועה המעוניינים בעזיבה מרצון.
הצעתו של א-סיסי עוררה דאגה בקרב הצד הירדני, אשר הביע נכונות מוגבלת לסייע באירוח פליטים, אך הדגיש כי מדובר אך ורק במשפחות פצועים ולתקופה מוגבלת. ירדן הבהירה את הגבולות להשתתפותה בכל מתווה הכולל קליטת פליטים נוספים.
הדיונים שבמסגרתם הוצגה ההצעה המצרית כללו נושאים נוספים הקשורים לעתיד האזור. המשתתפים הגיעו למסקנה שאין חלופה לפתרון שתי המדינות, וכי נדרשות הבנות בין-ערביות ופנים-פלסטיניות בטרם ידונו בצעדים מעשיים עם הממשל האמריקאי.
המשתתפים דנו גם בצורך בהבנות שימנעו מלחמת אזרחים פלסטינית במקרה שארצות הברית תחליט לתמוך בגורמים המתנגדים לחמאס, והדגישו את הצורך בערבויות אמריקאיות להפסקת השליטה הישראלית על שטחים בגדה המערבית.
הדיונים על שיקום עזה היו גלויים לגבי התנאים המחמירים שמציבה ארצות הברית, ולא רק ישראל. על רקע קשיים אלה הגיעה ההצעה המצרית הדרמטית של א-סיסי, המהווה סטייה משמעותית ממדיניותה של מצרים בנוגע לסוגיית הפליטים הפלסטינים. הצעתו של א-סיסי מסמנת נקודת מפנה אפשרית בגישת מדינות ערב למשבר בעזה.