"ביום שני בשעות הצהריים, החלו להתפשט השמועות", פתחה. "זה התחיל עם ידיעות בטלגרם על חילוץ גופות. הלב שלי ישר החסיר פעימה. מעט זמן מאוחר יותר כבר התפרסמה התמונה של אבא שלי תחת הכיתוב: 'חולצה גופתו של מני גודארד'. הגוף שלי התחיל לרעוד והמחשבות הפליגו. בשעות הערב עזריה, הקצין המלווה שלנו התקשר ואמר שהוא בדרך אלינו. הרגשתי שעוד שנייה הוא יגיע ויאמר לי שאבא פה".
"אבל בשנייה שהוא פתח את הדלת, כבר הבנתי. אבא לא פה" מספרת. "הוא סיפר על מבצע נועז וחיילים אמיצים שניסו לחלץ את אבא. אפילו סיפר שהם הצליחו לחלץ מקרר שבו היו ממצאים של אבא. אבל אמר שהמבצע לא הצליח".
מני עבר להתגורר בבארי כשהיה בן 13. במשך חייו עבד בכמה תפקידים בקיבוץ: הוא שימש כדפס בדפוס בארי, ניהל את הכלבו והבריכה של הקיבוץ ועבד כאקונום הראשי. במקביל, היה שחקן ומאמן של קבוצת הכדורגל המקומית. ילדיו מספרים כי הוא היה האבא והסבא הכי מסור ואוהב, איש משפחה שדאג לכל סובביו, איש של ים ואהבה, ואוהד שרוף של הפועל תל אביב.
התרעות פיקוד העורף