הוא מסביר כי ההתערבות האמריקאית בתימן נועדה, בין היתר, להרתיע את איראן ולשדר מסר חד משמעי: “המערכה האמריקאית בתימן, על הצלחותיה, מיועדת בין היתר לעיניים האיראניות כאומרת- אין לנו שום בעיה להפעיל כוח וזה גם מה שצפוי באיראן אם תמשיך בסירובה להיכנס למו”מ בתנאים שמכתיבה ארה”ב".
במקביל, הוא מתאר הצטברות כוחות אמריקאים חסרי תקדים באזור, עם ריכוז כוח משמעותי של נושאות מטוסים באוקיינוס ההודי ובים האדום, לצד בסיס דייגו גרסיה המשמש כנקודת יציאה אסטרטגית למפציצים ארוכי טווח. מנגד, איראן ממשיכה במדיניות ההרתעה שלה באמצעות לוחמה פסיכולוגית: “איראן חושפת מנהרות אחסנה לאלפי טילים בליסטיים, מאיימת בשליחת כלי שייט לעימות ימי ובסגירת מיצרי הורמוז".
יגור מציין כי במקביל למתיחות הביטחונית, מצבה הפנימי של איראן הולך ומתערער: “האינפלציה מרקיעת שחקים, יש הפסקות חשמל ומים, מחסור בתרופות, ולראשונה רואים גילויים של חופש באוכלוסייה והפרה גלויה של חוקי הדת המחמירים".
יגור מתייחס למבצע הצבאי ברצועת עזה ומדגיש כי הפעם, בניגוד לעבר, יש שינוי משמעותי בגישה הישראלית: “המאמץ הצבאי הנוכחי מדבר לראשונה גם בשפה האזרחית- החל מעצירת הסיוע ההומניטרי, דרך הנעה מחודשת של אוכלוסייה עזתית בין אזורים, וכלה בפגיעה דווקא בבכירים שמנהלים את שלטון חמאס האזרחי, ולא רק באנשי הזרוע הצבאית".
הוא מדגיש כי הלחץ הצבאי הממושך מתחיל להשפיע: “השבוע פגענו קשות בהנהגת חמאס האזרחית וביכולת הניידות שלו באמצעות השמדת למעלה מ-100 טנדרים וכלי רכב ששימשו את הארגון לשליטה באוכלוסייה ולניידות של אמל”ח וסחורות".
יגור חוזר על עמדתו מזה זמן רב, שלפיה “הסוד לניצחון על חמאס טמון בפן האזרחי, ועל המאמץ הצבאי לשרת אותו. זה נכון גם לגבי חזבאללה בלבנון ולגבי זירות נוספות".
“מפגש שרי החוץ של ארה”ב וטורקיה אתמול והכוונה לאשר לטורקיה אמל”ח מתקדם, כולל מטוסי F-35, מחייבים חשיבה מחדש מצד מקבלי ההחלטות בישראל. יש לפתוח בדו-שיח עם ארה”ב על מקומה של טורקיה באזור, כי זה קריטי לסדר החדש במזרח התיכון", הסביר.
יגור מסיים בהתייחסות כללית למגמות האסטרטגיות הרחבות במזרח התיכון: “מעניין לראות איך ארה”ב מתחילה לפעול, במעשים ולא רק במילים, ליישום החזון שלה למזרח התיכון- מסדרון כלכלי משמעותי מהודו, דרך ערב הסעודית, ירדן וישראל, כשער לאירופה (IMEC)". לדבריו, מדובר בשינוי משמעותי, בעל השפעה רחבה על האזור.
לדברי יגור, הדברים במזרח התיכון אינם עומדים במקום- איראן קרובה מתמיד לגרעין, עזה חווה שינוי בגישה הצבאית והאזרחית כלפיה, וטורקיה מבקשת לחזק את מעמדה כאימפריה אזורית. בתוך כל זה, ארה”ב מתחילה לממש את החזון הכלכלי שלה לאזור. האם ישראל תדע לנצל את המגמות הללו לטובתה? ימים יגידו.