התקיפה בביירות ערבבה את הקלפים מחדש והציבה את לבנון על מסלול של חיפוש אחר הקלת ההתקפות במקום לחפש דרכים להפעלת לחץ על ישראל לסגת ולשחרר את השבויים הלבנונים. בלבנון מעריכים כי מצב זה משרת את האסטרטגיה לדחוף את לבנון למסלול הנורמליזציה שישראל וארה"ב פועלים למענו ללא לאות.
בלבנון סבורים כי ביקורו של הנשיא עאון בצרפת יכול היה להיות מוצלח יותר אילו לא היה כה מהיר, ואילו הוקדש יותר זמן לפסגה הדו-צדדית. עם זאת, ההתקפות הישראליות חיבלו בכל מה שעאון סמך עליו, והציבו שוב את מטרותיה, תנאיה ודרישותיה של ישראל בראש סדר העדיפויות.
המציאות החדשה שישראל מנסה לכפות מבוססת על שתי אפשרויות: או כניעה למשא ומתן ישיר שיוביל בהכרח לנורמליזציה, או כניעה למציאות החדשה המתגלמת בהישארות תחת עול ההתקפות האוויריות בכל מקום בלבנון. זוהי דילמה שבה המפסיד הגדול ביותר יהיה הנשיא הלבנוני, שהמדינות המערביות והערביות נלחמו להביאו, אך לא הצליחו לתמוך בו כראוי כשהיה צורך בכך.