לדבריו, גם אם לא חיזבאללה ירה בפועל, האחריות עדיין מוטלת עליהם באופן ברור: "גם אם הירי בוצע על ידי למשל חמאס לבנון, יש חמאס בלבנון. או ג'יהאד איסלאמי בלבנון, ויש. האלה שנתנו את ההוראה או את הרשות, חד משמעית חיזבאללה. אין בכלל ספק בזה. אין שום קיום בדרום לבנון, או גם בלבנון בכלל, לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי, בלי אישור ואפילו עידוד של חיזבאללה. לכן אין לי ספק של חיזבאללה מאחורי זה, גם אם הם לא לחצו על ההדק".
הוא מדגיש את חשיבות התגובה הישראלית הנחרצת: "מה שאני רוצה לומר זה שישראל למרות כל הלחצים הבינלאומיים ויש שלא נעשה זאת, ישראל חייבת לעשות במילים אחרות. אם מישהו תוקף את קריית שמונה או את מטולה או את אדמית, לא משנה, איזשהו משפט עובר ישראלי קרוב לגבול, בצפון. ואני יודעים שמאחורי זה נמצא חיזבאללה גם אם לא היו לחצו על ההדק. מי שמשלם את המחיר חייב להיות חיזבאללה. והדרך הטובה ביותר היא לפגוע בחיזבאללה ולפגוע בנכסים שלהם בדחיה, בדרום ביירות".
ברעם מביע דאגה מהתערבות זרה: "אני מקווה שממשל טראמפ לא יורה לנו לחדול מזה כי אם יעשו את זה, זאת תהיה בגידה בישראל. הצרפתים כבר בגדו בנו. הצרפתים אמרו לנו אל תעשו זאת. ואני חושב שהם בגדו בנו. זו פשוט בגידה. כל מי שיורה על ישראל, אחראי עליו, זה חיזבאללה. אין בכלל ספק מזה, אין אף אחד אחר. והם צריכים לשלם את המחיר מיד".
באשר לקשר בין הירי לקריית שמונה והמצב בעזה, פרופ' ברעם מציע הערכה זהירה: "כן, יכול להיות. כי מה שאני אומר, אולי, אני לא יודע. אבל בהחלט יכול להיות. לגבי החות'ים, ברור לגמרי שכן. החות'ים אומרים את זה ואני מכיר אותם כבר הרבה מאוד שנים. מה שהם אומרים הם מתכוונים." ובהקשר ללבנון הוא מוסיף: "אני מעריך שכדי ללחוץ על ישראל, שתחדל מהמלחמה החדשה בעזה, הם נתנו רשות לחמאס לבנון או לג'יהאד איסלאמי לבנון ללחוץ על ההדק. ולכן יש קשר כאן".
ברעם מצביע על שינוי משמעותי במפה הפוליטית בלבנון, שעשוי להשפיע על המצב: "הנשיא החדש יהיה ג'וזף עאון. ראש הממשלה החדש, הממשלה החדשה. והפרלמנט אומנם הוא לא חדש, הוא נבחר ב-2022, אבל כבר אז לא היה בו רוב לחיזבאללה. לפני כן היה להם. ב-2022, חודש מאי, בחירות, הם מאבדים את הרוב". הוא מפרט את השינוי העמוק בפוליטיקה הלבנונית: "עכשיו, בעקבות המלחמה, שרוב הלבנונים סבלו ממנה מאוד, ולא רצו למלחמה הזאת. ושנית חיזבאללה, מאוד מאוד נחלשו במלחמה הזאת. בעקבות המלחמה הזו משתי הסיבות, יש היום רוב מוצק לאופוזיציה נגד חיזבאללה בתוך הפרלמנט. אז יש ככה, נשיא שהוא נגד חיזבאללה, ממשלה וראש ממשלה, שניהם נגד חיזבאללה, ורוב מוצק בפרלמנט נגד חיזבאללה. תופעה מאוד מאוד חשובה".
ברעם מציין את תפקידה של ארה"ב בסיטואציה: "סוף סוף, סוף סוף, ארצות הברית, ממשל טראמפ, דורש מידי הממשלה הלבנונית החדשה, לפרוק את חיזבאללה מהנשק שלו. אגב, החלטת האו"ם 1701, משנת 2006, מאוגוסט 2006... לפחות אני שומע עכשיו את עמדת טראמפ, שהם אומרים לממשלה הלבנונית ולנשיא, בבקשה, תפרקו את חיזבאללה מהנשק. ואין לי ספק שזה הכוונה של הממשלה החדשה ושל הנשיא החדש. אבל אני מודה שזה קשה. זה מסוכן. והלבנונים לא אוהבים להסתכן".
הוא מדגיש את חשיבות הרגע הנוכחי ותפקידם של הגורמים השונים: "הלחצים על ממשלת לבנון וגם על חיזבאללה להתפרק מנשקו אף פעם לא היו גדולים יותר. הסיכוי להצלחה אף פעם לא היה גדול יותר, אבל אין ביטחון שזה יתבצע. ואם זה לא יתבצע, אז האחריות היא עלינו לא לאפשר שום הפרה של ההסכם. וכל הפרה להעניש בכל החומרה, לדעתי, עשינו בסדר גמור. עשינו עבודה טובה, לדעתי, בלבנון".
ברעם מתייחס גם למצבה של איראן: "חיזבאללה הוא חלש היום, יחסית הוא קיים, הוא עומד. אבל הוא חלש יותר מאי פעם. האיראנים חלשים אי פעם. אני לא זוכר חולשה כזאת של האיראנים באמת מאז, אני יודע, סיום מלחמת עיראק-איראן ב-1988. איראן חלשה. איראן מודאגת... בעיקר בגלל מה שאומר לטראמפ, האיום של טראמפ, אם לא תגידי להבנות ולהסכם בעניין הגרעין, הוא מרמז. אני יכול לתקוף אתכם".
לגבי סיכויי הסלמה משמעותית בגבול הצפון, ברעם מעריך שהסיכויים נמוכים יחסית: "הייתי אומר, פחות מ-50% סיכוי, ואני אגיד לך למה. כן, ודאי, יש סיכוי מסוים, אני לא יודע אם זה 10% או 30%, אבל זה פחות מ-50%, כי חיזבאללה מאוד חלש, ואנחנו מאוד חזקים בצפון, בדרום פחות. אנחנו מאוד חזקים בצפון, כי יש לנו מערכת מעקב אחרי המפקדים שלהם, שאין לנו ברמה הזאת בדרום, בעזה, אין. אבל בצפון יש".
ברעם חושף תובנה מעניינת לגבי המצב הפנימי בחיזבאללה: "אני לא יודע כמה עמוק אנחנו הצלחנו להיכנס לתוך המערכת שלהם, אין לי מושג. אני רק רואה מה אנחנו עושים, ואני מבין שהצלחנו לחדור עמוק מאוד. עכשיו, אם אני הגעתי למסקנה, לא רק אני, כולנו, שהצלחנו לחדור עמוק מאוד אל תוך המערכת הצבאית של חיזבאללה, והפוליטית, גם חיזבאללה, מבינים את זה הם מבינים את זה. וכיוון שמבינים את זה, לדעתי, נמצאים היום, עד כמה שאני מבין את זה, במצב של פרנויה עמוקה... זה פחד כמעט קליני. הם במצב של פרנויה עמוקה, אין להם מושג עד כמה עמוק נכנסנו ולכן הם פוחדים שנכנסנו כל כך עמוק שהם בעצם חשופים לגמרי".
הוא מביא ראיה לחולשת חיזבאללה מהסכמתם להפסקת האש: "האם זה נכון או לא, אני לא יכול להגיד. אני לא יודע. אבל אם אני מבין אותם נכון, ככה הם מרגישים. ולכן הם לא יזדרזו לפתוח שוב חזית, כמו שהייתה בצפון. בעצם עובדה שהם הסכימו להפסיק את האש היא עדות הכי טובה. אם הם הרגישו שהם חזקים וחסינים מפני מעורבות, מפני חדירה ישראלית, הם לא היו מפסיקים את האש".
ברעם מזכיר את השינוי בעמדת חיזבאללה לאחר חיסול מנהיגיהם: "כי אני אזכיר לך, שהמנהיג נסראללה, שחוסל, נסראללה הודיע שכל עוד תהיה אש בעזה, תהיה אש גם מחיזבאללה. הוא אמר את זה, כל עוד היה בחיים כך היה. ברגע שהוא חוסל, וגם המחליף הפוטנציאלי שלו, שהוא בן אח שלו, חוסל, ברגע שזה קרה, פתאום די מהר העמדה של חיזבאללה השתנתה... פתאום חיזבאללה מסכים להפסקת אש, למרות שנסראללה שהלך לעולמו אמר לפני מותו אמר, לא נסכים להפסקת אש, אם בעזה לא תיפסק האש. ונעים קאסם, המנהיג החדש, הסכים להפסקת אש. וקיבל לזה אישור מטהרן".
פרופ' ברעם מסכם את הערכתו: "למה הם הסכימו להפסקת אש, בעוד שבעזה האש נמשכה? כי הם הרגישו חלשים מאוד, פגיעים מאוד, ומזה אני מסיק שגם היום, הם לא יזדרזו, לחדש את המלחמה עם ישראל. חידוש מלא. לא יזדרזו, או אפילו במלחמת התשה. הם לא יזדרזו לחזור למלחמת התשה. לדעתי, יחד עם זה, אני אומר שוב, יש כל כך הרבה גורמים של משפיעים, שקשה לי לומר בוודאות, אבל אני אומר, פחות מ-50% סיכוי, שהם יחליטו, אוקיי, ישראל עשה גם כך וכך, אנו פותחים מחדש מלחמת התשה, שהייתה, עד שחוסל נסראללה".
התרעות פיקוד העורף