בלשכת ראש הממשלה נמסר כי “השב״כ הוא ארגון עתיר זכויות, שעבר טלטלה קשה בשבעה באוקטובר. ראש הממשלה משוכנע שהאלוף שרביט הוא האדם המתאים להובלת השב״כ לדרך שתמשיך את המסורת המפוארת של הארגון”.
“נחשפנו הבוקר למינויו של אלי שרביט לראש השב”כ החדש”, אומר אמרוסי. “עם זאת, צריך לזכור שהמינוי עדיין תלוי בהחלטת בג”ץ בנוגע לפיטוריו של רונן בר. אם בג”ץ יאשר את הפיטורים, שרביט יצטרך להיכנס לאחד התפקידים הרגישים והמורכבים ביותר במדינה”.
אמרוסי משווה את המצב הנוכחי למינויו של עמי איילון לתפקיד ראש השב”כ לאחר רצח רבין, וציין כי גם אז היה מדובר במינוי של אדם חיצוני למערכת. “הייתי אז עובד צעיר בארגון. אני לא זוכר שהתרחש מהפך משמעותי בשיטות העבודה, אבל ככל הנראה, לאחר משבר כל כך קשה היה צריך להביא מישהו מבחוץ. זהו שיקול שאולי עמד גם הפעם לנגד עיניו של נתניהו”.
לדבריו, למינוי של שרביט יש יתרונות וחסרונות ברורים. “החיסרון המרכזי הוא חוסר הבנה מודיעינית עמוקה”, הוא מסביר. “מודיעין זה מקצוע. מלאכת האיסוף, החקירות, הניתוח המודיעיני – כל אלה דיסציפלינות שנלמדות לאורך זמן. לשרביט אין את הניסיון הנדרש בתחומים הללו, וזהו אתגר לא קטן עבורו”.
מלבד הפער בהבנה המודיעינית, אמרוסי מצביע על חיסרון נוסף: חוסר היכרות עם המגזר הערבי. “שרביט לא מגיע מעבודה בתחום ההפעלה והיומינט, לא מכיר לעומק את השפה הערבית, את האידיאולוגיה הג’יהאדיסטית, התרבות והמנטליות של הגורמים שאיתם השב”כ מתמודד מדי יום. זהו פער משמעותי”, הוא מדגיש.
לדבריו, אחת הסיבות המרכזיות לכישלון השב”כ בזיהוי האיומים לפני השביעי באוקטובר הייתה העובדה ששני ראשי השב”כ האחרונים הגיעו מאגף המבצעים ולא מהמגזר הערבי. “המינוי של שרביט ממשיך את הקו הזה, וזה עלול להיות בעייתי”.
לצד החסרונות, אמרוסי רואה גם יתרונות במינוי. “יש משמעות לכך שמגיע ראש חדש שאינו שבוי בקונספציה. הוא יכול להביא איתו תפיסות חדשות, חשיבה בלתי שגרתית ופורצת דרך”, הוא אומר. “אפשר גם להניח שהוא יביא איתו קצין או שניים שאיתם עבד בתקופתו כמפקד חיל הים, מה שיכול להכניס דם חדש לארגון”.
בסופו של דבר, אמרוסי סבור כי אם המינוי יאושר, שרביט יזכה לגיבוי מלא מתוך הארגון. “אני בטוח שהוא יתקבל בזרועות פתוחות, עם רצון לסייע לו. בסופו של דבר, השב”כ הוא ארגון ממלכתי, אנשיו ממלכתיים, וכל מה שמעניין אותם זה טובת עם ישראל וארץ ישראל”.