נריה מצביע על מחלוקת פנימית בתוך חיזבאללה עצמה, שמשפיעה על מדיניותו כלפי ישראל ולבנון: “בתוך הארגון יש שני זרמים עיקריים: אלה שטוענים שהגיע הזמן לפרוק את הנשק ולהשתלב במערכת הפוליטית הלבנונית, ויש כאלה שאומרים ‘מה פתאום? אנחנו חייבים להמשיך את המאבק בישראל’. לטענת הזרם השני, ממשלת לבנון לא מסוגלת לעשות זאת בעצמה ולכן חיזבאללה חייב לפעול במקומה”.
לדבריו, חיזבאללה מנצל את חוסר ההכרעה כדי להחריף את המצב ולערער את היציבות: “בהפוך על הפוך, הם גורמים לישראל להתערב צבאית בלבנון כדי לסבך את העניין עוד יותר. הם יורים טילים ממקומות פרימיטיביים כדי לנסות להראות שלכאורה זה לא חיזבאללה – אבל אנחנו יודעים שבעצם מדובר בפלג בתוך חיזבאללה שעושה זאת בכוונה, כדי להכריח את ישראל לפעול. כך הם מנסים להוכיח לציבור הלבנוני שממשלת לבנון לא מסוגלת להתמודד מול ‘החריגות הישראליות’ להפסקת האש”.
נריה טוען כי חיזבאללה דוחף את המצב קדימה מתוך אינטרס ברור: “הם מחלישים עוד יותר את הממשלה הלבנונית, וגם מנסים לצרף את האגף המתון יותר של חיזבאללה למהלך הזה”.
לסיכום נריה מדגיש: ״מעל כל המחלוקות הפנימיות בתוך לבנון מרחפות שתי דמויות מרכזיות, דמות אחת היא איראן, אשר עושה הכול כדי לשבש את המהלכים של הדמות השנייה ארצות הברית שכרגע קובעת את מה שקורה בלבנון".