"מצרים באופן בסיסי, בלי שום קשר לטראמפ, שוקדת מאז 2003 ובמיוחד בחמש השנים האחרונות לבנות לעצמה מאגרי חירום לאומיים לשעת מלחמה. במאגרים האלו יש נשקים כמו טנקים, תותחים וטרקטורים, וככל הנראה גם תרופות ומזון. השטח הכולל של המאגרים הללו משתרע על פני למעלה מ-2.5 מיליון מטרים רבועים – זה שטח ענק", מסביר דקל.
לדבריו, הקמת המאגרים נועדה בראש ובראשונה למנוע תלות חיצונית: "הבנייה הזאת נעשית בכוונת מכוון כדי שלמצרים לא תהיה תלות בשום מעצמה שתכתיב לה מה לעשות. מצרים מכינה את עצמה להתמודד עם לחצים מצד מדינות כמו ארה"ב, רוסיה או צרפת".
דקל מצביע על דוגמה היסטורית כדי להמחיש את המתח שבין תלות במדינה זרה לבין חופש פעולה צבאי: "אם היום מצרים תלויה באופן חלקי בארה"ב, הרי שבמלחמת יום הכיפורים היא הייתה תלויה באופן עמוק בברית המועצות. הרוסים בזמנו לא רצו שהמצרים יצאו למלחמה, אך המצרים לא הקשיבו להם. במאי 1973 הם החלו בהכנות למלחמה, וכשרוסיה הבינה זאת – דווקא היא הייתה זו שנכנעה".
השאלה הגדולה היא האם מצרים תצליח לעמוד בפני לחץ כלכלי אמריקני, אם יופעל עליה כזה בעקבות התוכנית של טראמפ. "אני לא יודע לחזות איזה לחץ ארה"ב תפעיל ובנוסף אם מצרים תעמוד בלחץ הזה. אבל מצרים בוודאות נערכת ברצינות רבה למצב של מצור כלכלי על המדינה. בשביל זה היא בונה את המחסנים הענקיים", מסכם דקל.
התרעות פיקוד העורף