"מעריב" שוחח עם ד”ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני, לשעבר יועץ באגף המודיעין (אמ”ן), חבר ב”מבטחי – ישראל”, ומחבר הספר “סופה של מדינת ישראל?!” שיצא לאחרונה בהוצאת ידיעות ספרים.
גרוזברד, המשלב תובנות פסיכולוגיות ותרבותיות, מציע אסטרטגיה חלופית ללחימה בחמאס ולשחרור החטופים – דרך הפסיכולוגיה של החברה הפלסטינית והפעלת לוחמה פסיכולוגית מדויקת. לדבריו, “לא צריך לגייס אוגדות ולא צריך לאבד חיי אדם – צריך להבין את האויב”.
״לשם כך יש להשתמש בלוחמה פסיכולוגית. אבל במערכת הביטחון שלנו לא קיימת לוחמה פסיכולוגית משום שתנאי הכרחי לקיומה הינו הבנת אופנות חשיבתו של האויב. ארגוני הטרור דווקא משתמשים לאורך כל השנים בלוחמה פסיכולוגית נגדנו שהגיעה לשיאה בנושא החטופים. הם בעלי מה שנקרא ‘מיקוד שליטה חיצוני’ ועל כן הם מרוכזים בנו, לומדים ומכירים אותנו. ואילו אנו, בעלי ‘מיקוד שליטה פנימי’, מרוכזים בעצמנו ולא מכירים אותם”.
גרוזברד מסביר: “הפסיכולוגיה של תושבי עזה ויהודה ושומרון היא של אוכלוסייה מאוד מסורתית, קולקטיבית במהותה. לכן, חלק ממאפייניה הבולטים הם שמועות, רכילויות, קונספירציות ובעיקר פחד. זוהי תרבות שבה החשיבה העצמאית פחות מפותחת, הלחץ הקבוצתי גדול ואנשים מונעים בעיקר על ידי פחד. ניתן כמובן להתרשם כיצד ישרו תושבי עזה קו עם החמאס כתוצאה מפחד”.
לדבריו, “חברות לא דמוקרטיות אלה הן בעלות מיקוד שליטה חיצוני – כלומר, הדגש הוא לא על מה אני חושב ורוצה, אלא מה הסביבה מחייבת ומאלצת אותי. כך למשל, בן תרבות המערב יעצור ליד רמזור אדום באופן אוטומטי. ואם לא יעשה כן – הוא עשוי לחוש אשמה. לעומת זאת, בחברות אלה של מיקוד שליטה חיצוני, הפרט עלול לא לעצור ליד רמזור אדום אם אין לצידו שוטר. הסדר, אם כן, נגרם על ידי פחד – ולא על ידי הפנמת ערכים כמו במערב. באופן דומה, הפרט לא יגנוב בחברות אלה משום שהוא עלול להיתפס – ולא משום שמוטבע בו שכך לא נוהגים”.
אז מה כן ניתן לעשות? גרוזברד מציע שני מישורים של פעולה:
1. מניעת הסתה
2. יצירת לחץ קבוצתי נגד הטרור
“במערכת הביטחון התבלבלו”, הוא אומר. “זו לא חברה דמוקרטית שבה יש לפרט חשיבה עצמאית, ולכן מותר ואף רצוי לעודד חשיבה חופשית. אנו משליכים את חשיבתנו המודרנית על האויב, ומאפשרים הסתה בבתי הספר, בספרי הלימוד, במסגדים וברשתות החברתיות – בהנחה לא מודעת שלפרט בחברות אלה יש יכולת להתנגד להסתה ולגבש את דעתו בעצמאות. אבל בחברות אלה – המודעות לאופיין המסית נחשב אחראי לא פחות מהמוסת. בניגוד לחברה מודרנית שבה תגיד כל אם לבנה: ‘אז מה אם הוא אמר… זה לא אומר שאתה צריך להקשיב לו’”.
“הסתה היא הכוח המניע שעומד מאחורי הטרור. אם נייבש את ההסתה – לא יהיה טרור. היום, באמצעות AI, לא קשה לנתר תכני הסתה במקומות ובצורות שונות. לשלול מפרטים ומנהיגים את יכולת ההסתה כתוצאה מעונשים ופחד – כמוה כשלילת כוחם”.
במישור השני – יצירת לחץ קבוצתי נגד הטרור – גרוזברד מסביר: “במשלי כתוב ‘אשרי אדם פוחד תמיד’ – כזהו טבעו של בן החברה המסורתית קולקטיבית, שכולנו צמחנו מתוכה. אם לא יפחד – הוא עלול לעשות דברים חמורים ביותר. יצירת מצב פסיכולוגי בעזה ויהודה ושומרון שבו אנשים יחששו לעסוק בטרור משום שמיד מישהו ילשין עליהם ויסגיר אותם, והוא עוד יתוגמל – זהו המצב הרצוי. יש להבין את אופי חברתם הנשלטת על ידי פחד ולהשתמש בתובנות אלה. המטרה היא ליצור מצב שבו אנשי חמאס יפחדו מהאוכלוסייה החפצה להשתחרר מהם – ולא להיפך”.
אז איך עושים זאת?
“משתיתים מערכת תגמולים שכל מי שמדווח על איש חמאס או כל פעילות עוינת מתוגמל. ניתן לדווח בדיסקרטיות באמצעות הטלפונים הניידים. מי שנמצא אשם – נענש בחומרה, כמו גם מי שידע ולא דיווח. הגזרים והמקלות הם פשוטים: טיפול רפואי ועבודה בישראל – או מניעתם. הטבות לבני משפחות המדווחים לשלטונות – ועונשים לבני משפחות הטרוריסטים. הטבות ועונשים לבני המשפחה – יעילים מאוד בחברות קולקטיביות אלה. איש חמאס שיסגיר את עצמו ונשקו ויחתום על התחייבות להפסיק לעסוק בטרור – לא יחוסל”.
“ובכל פעם שייתפס איש חמאס שעסק בטרור – תמונתו המושפלת תפורסם ובני ביתו ייענשו בחומרה. ההשפלה אף היא נשק מנצח בחברות אלה, שבהן אובדן הכבוד משול למוות. האוכלוסייה הפלסטינית חייבת לעבור ממצב שבו הם מפחדים מחמאס – למצב שבו כל איש חמאס מפחד שיסגירו אותו. ניתן לעשות זאת – ולשם כך לא צריך אוגדות של חיילים, רק לוחמה פסיכולוגית מתאימה – שלא קיימת היום בכלל במערכת הביטחון”.
“ישראל הצהירה שאיש חמאס שישחרר חטוף יזכה בהטבות מפליגות. אולם ללא יצירת לחץ קבוצתי והלשנה המחייב את איש החמאס להתנהג באופן הזה – אין לכך כל סיכוי. אנו מפעילים לחץ צבאי, אולם הוא מוכן להילחם בנו ולמות עם החטופים – כדי לשמור על כבודו בעיני בני קבוצתו. על כן פגיעה בכבודם והשפלתם בידי בני קבוצתם – היא הדרך היחידה לשינוי התנהגותם, ולא לחץ צבאי. אכן, גם שחרור החטופים חייב לעבור דרך לוחמה פסיכולוגית והבנת אופנות חשיבתם של אויבנו”.