היא רוצה להתרחב - ולכן תוקפת בסוריה ובלבנון". זאת בנוסף להסתה הטורקית הרגילה: "ישראל מבצעת רצח-עם בעזה, מערערת את יציבות האזור ומזינה את הטרור." ישראל מצידה הגיבה באמצעות דברי שר החוץ סער, הגבירה ערנות ופעילות לנעשה בגבול הסורי ופנתה לארה"ב למניעת הקמת בסיסים טורקיים בסוריה- זהו אחד משלושת הנושאים החשובים בהם ידון נתניהו בפגישתו עם טראמפ.
בהקטנת פעילות המעצמות באזור, טורקיה חדרה למרחב והפכה לשחקנית המשמעותית ביותר בכל הקשור לשינויים הגדולים שעוברים סוריה בפרט והאזור בכלל. מאז שהייתה מעורבת מאחורי הקלעים בכיבוש המהיר של סוריה, טורקיה מסייעת למנהיג המורדים בסוריה, אבו מוחמד אל-ג'וּלַאנִי, לבנות את מוסדות המדינה הסורית החדשה בהתאם למודל הטורקי. מאז נפילת ממשלתו של בשאר אל-אסד בדצמבר, מנהלת טורקיה משא ומתן עם סוריה על הסכם הגנה.
ההסכם יאפשר לטורקיה לספק הגנה אווירית ותמיכה צבאית לממשלה הסורית החדשה, שכרגע חסרה כוח צבאי מתפקד. למרות שבעבר הפחיתו גורמים טורקיים רשמיים את הסבירות לנוכחות צבאית בסוריה והגדירו תוכניות כאלה כ"מוקדמות מדי", המשא ומתן נמשך בשקט מאחורי הקלעים. במקביל, טורקיה מנצלת את חוסר היציבות כדי לבסס שליטה צבאית. ברקע מרחפת דאגה – אם ארצות הברית תסיג את כוחותיה, טורקיה עשויה להשתלט על המרחב, לפגוע בכורדים ולהפוך את סוריה לגרורתה.
בכל הקשור לסוריה, טורקיה מרגישה שכל הכוכבים מסתדרים לה. איראן על כלל שלוחותיה ספגה מכה אנושה במלחמה, עסוקה במגננה לקראת תקיפה אמריקאית- ישראלית אפשרית ותזדקק לבסיסיהן וקשריהן של טורקיה ועירק כדי להעביר ציוד וכסף לשלוחתה הקורסת בלבנון-החיזבאללה; לרוסיה אין קשב למהלכים של טורקיה כאשר היא שקועה עד צוואר בלחימה באוקראינה לצד מו"מ מול נציגי טראמפ להפסקת אש; וארצות הברית נמצאת בעיצומה של יישום מדיניות דחופה של הנשיא טראמפ למימוש הבטחות הבחירות שלו לעצירת המלחמות באזור, לשיפור הכלכלה האמריקאית בהטלת מכסים ומיסים שזעזעו השבוע כבר את כל בורסות העולם ומאיימות על יציבותה הכלכלית לצד עיסוקים אחרים.
טראמפ התבטא ואמר שטורקיה "מחזיקה את המפתח" למתרחש בסוריה. הוא כידוע לא רוצה להילחם 'מלחמות של אחרים', ומעריך מאוד מנהיגים כוחניים שעושים את המלאכה עבורו. לכן לא ברור אם ימשיך לתת גב לכורדים. מהסיבות הללו, טורקיה אופטימית מאוד.
החוקרים טל בארי ובועז שפירא ממכון עלמא למחקר וחינוך חושפים מגמה מדאיגה: טורקיה מעבירה חיילים וציוד צבאי לשדה התעופה הצבאי מנע’ בצפון סוריה, המופעל כעת בשיתוף פעולה טורקי-סורי. שדה התעופה ממוקם כ-35 ק”מ צפונית לחלב וכ-13 ק”מ דרומית לגבול עם טורקיה, מציינים החוקרים. טורקיה שיפצה והרחיבה את הבסיס לאחרונה והציבה בו מכ”מים, מערכות הגנה אווירית וציוד נלווה במטרה לסייע לסוריה בפיקוח וניטור המרחב האווירי שלה. "תרחיש שבו מטוסי חיל האוויר הטורקי יפעלו בשמי סוריה כנגד מטוסי חיל האוויר הישראלי הוא תרחיש אפשרי בהחלט" מזהירים בארי ושפירא.
ארדואן דרש לאחרונה מישראל לסגת מסוריה והוסיף: "אחרת התוצאות יהיו בעלות השפעה שלילית על כולם". גם אל-ג'וּלַאנִי הגיב אחריו: "אנחנו לא נכנסים לסכסוך עם ישראל... היא משתמשת בנוכחות האיראנית כתירוץ לפלוש לסוריה. כעת לאחר עזיבת האיראנים, אין תירוצים להתערבות זרה בסוריה". וזה אותו ארדואן שלאורך מלחמת חרבות ברזל השמיע אמירות קשות כנגד ישראל ותיאר אותה כמדינת טרור שמבצעת רצח-עם. עם זאת, יש מקום להידברות בין טורקיה לישראל.
האינטרסים שלהן לפעמים גם נפגשים: שתי המדינות לא רוצות שאיראן תשתלט על סוריה. לשתי המדינות יש גם קשרים מיוחדים עם אזרבייג'ן שבימים אלו מנסים נציגיה לסייע לפשר ביניהן. העימות עם טורקיה איננו גזירת גורל, ולגורם הזמן יש חשיבות רבה. השלטון בטורקיה עשוי להתחלף בשנתיים הקרובות והוא יכול להיות כזה שיהיה יותר מושפע ממדיניות ארצות הברית ופחות לוחמני כלפי ישראל. לישראל יש אינטרס למנוע את המשבר. היא יכולה להסדיר את הפעילות הצבאית בתוך סוריה מול כלל הכוחות כולל הטורקים וההנהגה המקומית בסיוע ארצות הברית, אירופה ואזרבייג'ן.
הערכות עתידית
היחסים בין ישראל לטורקיה ידעו עליות ומורדות תחת שלטונו של ארדואן, אך תמיד היו מונעים משיקולים אסטרטגיים. חשוב להזכיר כי ארדואן פעל לשקם את היחסים עם ישראל בעבר רק בשל אינטרסים חשובים לאותם ימים ולבקשת נשיאי ארה"ב (אובמה וטראמפ). בדומה להתנהלות הישראלית בעבר מול הנוכחות הרוסית בסוריה, ההערכה היא כי ישראל תדע להתנהל צבאית בסוריה גם לנוכח הנוכחות הצבאית הטורקית, אם כי הדבר ידרוש יותר מאמצים מודיעיניים כדי להימנע מחיכוך עם כוחות טורקיים ויותר ניהול סיכונים ומוכנות לתגובה טורקית. ישראל היא זו שצריכה לקבוע את כללי המשחק באזור.
כל איום על ביטחונה של ישראל חייב להיענות בתגובה עצמאית ישראלית, והשחקנים האחרים באזור צריכים להבין זאת באופן ברור ונהיר. האסטרטגיה הטורקית והאסטרטגיה הישראלית, במיוחד בסוריה, נכנסות ראש בראש ויוצרות איזשהו חיכוך. בהתחשב בכל ההצהרות הנגדיות, הלעומתיות, אפילו עוינות של ארדואן כלפי מדינת ישראל, מקבלי החלטות בירושלים כמובן לא יכולים להתעלם מכל האמירות לצד הפעילות הטורקית באזור.
ישראל לא תוכל לנהוג בפייסנות כלפי גילויי עוינות אגרסיבית של טורקיה, רק לאחרונה קראו כמה מחברי מפלגתו של ארדואן לכבוש את ירושלים. לא מן הנמנע שנמצא את טורקיה מתייצבת פיזית נגד אינטרסים ישראלים חשובים וביטחוניים בסוריה. ישראל חייבת להיות ערוכה לתסריט כזה להגביר ערנות, לחזק את ההרתעה ולהגיב במידי בכוח – ראשית בכוח הדיפלומטי ואם צריך אז גם בכוח הצבאי שלנו.