לקראת פסח והימים הלאומיים המצוקות הנפשיות של לוחמי צה"ל המתמודדים עם פוסט טראומה מחריפות מאד באחוזים ניכרים, עובדה ידועה הן ממחקרים והן מדיווחים המגיעים מהפצועים עצמם מדי שנה. השנה, בשל התמשכותה מזה שנה וחצי של מלחמת השבעה באוקטובר, מבקשים הגורמים המטפלים מהציבור כולו ובייחוד מבני המשפחה, החברים והמכרים של פצועי צה"ל, להיות ערניים למצבם הנפשי ולהעלות את המודעות הציבורית לסכנה האובדנית הכרוכה לעיתים קרובות מדי במצוקה הנפשית החריפה של פצועי צה"ל סביב החגים וימי הזיכרון.
במסיבת עיתונאים מיוחדת לקראת החג פרשו אגף השיקום של משרד הביטחון, ארגון נכי צה"ל ועמותת נט"ל את המענים הניתנים לפצועי צה"ל הפוסט טראומתיים שתוגברו בימי המלחמה וביתר שאת בימים אלה. 78 אלף נכי צה"ל מטופלים כיום במשרד הביטחון, שליש מהם פוסט טראומתיים. בקרב פצועי המלחמה הנוכחית 47%, כמעט מחצית, כבר דיווחו על מצוקה נפשית כפגיעה עיקרית או במקביל לפציעות בגוף. "מניסיון זאת תקופה שבהם עולים 'טריגרים' רבים בקרב הפצועים המתמודדים עם פגיעה נפשית ולכן חשוב להיות מודעים, גם הם עצמם וגם עבורם, למעני החירום והטיפול הקיימים" אומרת לימור לוריא, ראשת אגף השיקום.
לוריא מונה בראש ובראשונה את קו "נפש אחת" המופעל עבור אגף השיקום על ידי נט"ל. הקו מאויש מסביב לשעון במספר 8944* ומאפשר מענה גם לפניות אנונימיות וגם לפניות מצד בני משפחה. האגף מפעיל שורה של בתים מאזנים וחוות שיקומיות כתחליף ראוי ומספק לרוב פצועי צה"ל שלא מעוניינים או נרתעים מלהגיע לטיפול או אשפוז פסיכיאטרי בבתי חולים. בנוסף האגף תוגבר בעשרות מטפלים אישיים וינגיש את הרשימות גם בצורה מקוונת כדי שפצועי צה"ל יוכלו לפנות אליהם ישירות. כמו כן האגף פרסם מדריך מקוון לפצועים ולסביבתם על אבני הדרך לאבחון והתמודדות עם תסמינים התחלתיים של פוסט טראומה. לוריא מדגישה כי לאגף יש מערך של ניידות צוותי התערבות בחירום שמגיעים למקרים של מצוקות חריפות מבלי לערב את המשטרה. "אדם שסביבתו רוצה טיפול עבורו והוא מסרב אי אפשר להכריח. שלילת חירות היא צעד קיצון שנמצא בסמכות בלעדית של פסיכיאטר המחוז במשרד הבריאות. אנחנו נשלח צוות התערבות שלנו בחירום בראש ובראשונה, לפני פנייה לאפשרות הזאת ועירוב של המשטרה וחשוב שחיילים פוסט טראומתיים יבינו את זה ולא יחששו לפנות לסיוע לקו החירום גם כשהם מרגישים על הקצה" היא אמרה במסיבת העיתונאים.
יו"ר ארגון נכי צה"ל, עידן קליימן, הוסיף: "חייבים להילחם על כל אחד ולכן הקמנו בארגון אגף מיוחד לטיפול בפוסט טראומה כשבכל בתי הלוחם שיישארו פתוחים בחגים ישנן גם קליניקות בשיתוף המרכז הרפואי שיבא". אפרת שפרוט, מנכ"לית נט"ל הדגישה: "האחריות היא של כולנו, כולל מכרים, קולגות ושכנים של פצועי צה"ל ולא רק בני משפחה וחברים. לשים לב במיוחד בימים האלה לשינויים במצב רוח, אובדן משמעות, סף תסכול נמוך, התבודדות והזנחה". שפרוט מפרטת ואומרת כי "לזהות את המצוקה זה גם ובעיקר להקשיב ובצורה לא שיפוטית. לדבר עם הפצוע על תקווה ולשמור איתו על ערוץ תקשורת פתוח. קו הסיוע שלנו מאויש גם באנשי מקצוע בכל עת ובמידת הצורך מתחבר לצוותי ההתערבות בחירום של אגף השיקום ושולח ניידת טיפולית עד לפונה"
קליימן הוסיף: "בהקשר הזה צריך להבדיל בין הפוסט טראומטיים החדשים מהמלחמה הנוכחית לבין הוותיקים ששירות מילואים שלהם כתומכי לחימה הוא חלק בלתי נפרד מהשיקום שלהם". לוריא הדגישה: "הוצאה גורפת משירות מילואים היא לא התשובה אלא שיבוץ נכון במילואים של פוסט טראומתיים ואנחנו עובדים על זה עם הצבא בשיתוף המטופלים".
עם זאת קליימן העיר כי "משרד האוצר עדיין מתקצב בתת תקינה ביחס לדרוש את אגף השיקום. עד שלא יהיו מספיק מטפלים אנשים יפלו לצערי בין הכסאות למרות השיפור במענים". לוריא אמרה: "אדם שסביבתו רוצה טיפול עבורו והוא מסרב אי אפשר להכריח. שלילת חירות היא צעד קיצון שנמצא בסמכות בלעדית של פסיכיאטר המחוז במשרד הבריאות. אנחנו נשלח צוות התערבות שלנו בחירום בראש ובראשונה, לפני פנייה לאפשרות הזאת ועירוב של המשטרה וחשוב שחיילים פוסט טראומתיים יבינו את זה ולא יחששו לפנות לסיוע לקו החירום גם כשהם מרגישים על הקצה".
לוריא מוסיפה: "אנחנו מעודדים את כל מי שמקיף את פצועי צה"ל לפנות לייעוץ וסיוע בדגש על פצועים שגרים לבדם ובמיוחד בתקופה הקרובה של החגים, ולהפחית את הסטיגמה היכן שהיא עדיין קיימת". עם זאת היא מדגישה: "אם היינו מעבירים אוטומטית לצבא רשימות של כל מי שפונה אלינו, אנשים לא היו מגיעים לטיפול. לפעמים המשך השירות הוא דווקא חשוב כחלק מהטיפול. יש אפשרות לסייע בהשהיית מילואים במקרים מסוימים כי לרוב הלוחמים לא רוצים להיפלט מהשירות. המטופל צריך לפנות אלינו ונוציא מסמכים רלוונטיים לצבא. יש בכל רגע נתון כ-3000 לוחמים פעילים המטופלים בנט"ל. אם יש חשש ממשי לחייו של מי מהם אנחנו מיידעים מייד את מי שצריך לגבי הנגישות שלהם לנשק אבל זה לא שם את כולם בסכנת חיים מיידית. לכן הערנות שלנו חשובה".
בתדרוך העיתונאים עלתה השאלה הקשה איך אפשר לצמצם מגע של פוסט טראומתיים עם נשק בזמנים בהם המפקדים נאבקים על כל יום מילואים של כל לוחם בשל המחסור החריף בכח האדם הלוחם בצה"ל. חיילי המילואים נשחקים ובכללם גם חיילים פוסט טראומתיים - רק השנה התאבדו שלושה חיילי מילואים. הן לוריא והן שפרוט הדגישו שאגף השיקום ונט"ל מיידעים את אכ"א וקצין מילואים ראשי בנוגע לזהות האנשים שפונים אליהם במידה ומגע עם נשק מהווה עבורם סכנה מוחשית.
שפרוט מדגישה: "אם היינו מעבירים אוטומטית לצבא רשימות של כל מי שפונה אלינו, אנשים לא היו מגיעים לטיפול. לפעמים המשך השירות הוא דווקא חשוב כחלק מהטיפול. יש אפשרות לסייע בהשהיית מילואים במקרים מסוימים כי לרוב הלוחמים לא רוצים להיפלט מהשירות. המטופל צריך לפנות אלינו ונוציא מסמכים רלוונטיים לצבא. יש בכל רגע נתון כ-3000 לוחמים פעילים המטופלים בנט"ל. אם יש חשש ממשי לחייו של מי מהם אנחנו מיידעים מייד את מי שצריך לגבי הנגישות שלהם לנשק אבל זה לא שם את כולם בסכנת חיים מיידית. לכן הערנות שלנו חשובה".