"מתוך הלא, אתה יכול ללמוד מה כן", ענה עופר, "הם חוזרים לקונספציה הישנה. זו שהם קראו לה: ‘יצירת בידול בין חמאס לאוכלוסייה’. על ההבדל הדקיק הזה שבין ‘סיוע הומניטרי לעזה’ לבין ‘סיוע שמגיע לחמאס’ – הם הולכים למכור לנו לא רק הכנסת שקי חיטה לעזה אלא משאיות שלמות של לוקשים. זהו בדיוק אותו תירוץ שמכרו לנו במשך שנים לגבי הכסף הקטארי, לגבי המלט, לגבי כל דבר שנכנס לעזה. ותמיד זה מלווה באותו בידול מושלם: ‘לאזרחים כן, לחמאס לא’".
עופר מזכיר שהאידאולוגיה בעזה היא תמיד אותה שנאה יוקדת לישראל: “כשחיילינו נכנסו לבתים בעזה, הם סיפרו כיצד מצאו נשק בכל בית שלישי, ותעמולה חמאסית בכל חדר ילדים. אין זה אומר שכל עזתי הוא חמאסניק, אבל גם העזתים המעטים שכעת יוצאים להפגנות נגד שלטון חמאס, כועסים על תוצאות החורבן מהמלחמה ולא על האידאולוגיה שהביאה אותה: הרצון להביא למחיקתה של ישראל מהמפה".
ואז עופר עובר לביקורת נוקבת על ההתנהלות: “איך הגענו למצב שבו אחרי שנה וחצי של מלחמה, שבה איבדנו מאות לוחמים, שבה נחשף הפצע הכי עמוק של החברה הישראלית – אנחנו מכינים את הקרקע להעברת סיוע, שוב מתכננים פתיחת המעברים, שוב אלו שלוקחים על עצמם אחריות להאכיל שני מיליון עזתים? נכון שיש חוק בין לאומי, אשר מחייב אותנו לא להפריע לצד שלישי להכניס סיוע.
"אמנת ג’נבה מחייבת את ישראל לא למנוע הכנסת סיוע ממצרים ולאפשר למצרים לקלוט אליה פליטים מעזה. זוהי החובה. למה אנו עושים מעבר לכך? כאשר אנו לוקחים אחריות על העזתים, אנחנו גם משדרים לעולם כי אנו חשים אשמים במצב".
לדבריו, זוהי תוצאה של חוסר החלטיות אסטרטגית: “אנחנו לא מצליחים להחליט אם אנחנו רוצים להיות כוח כובש בעזה או לא. ואם לא – אז מדוע אנחנו אחראים? למה אנחנו אלו שפותחים את שער כרם שלום? זה מצב אבסורדי. אנחנו הולכים לבסס אסטרטגיה צבאית שלמה על אותה קונספציה שנכשלה כבר בעבר. אי אפשר לפתור בעייה בעזרת אותה חשיבה שיצרה אותה".
ובאשר לעתיד? עופר לא אופטימי: “אם לא תתרחש עסקת חטופים שתשרת גם את חמאס, נידרש שוב לפעולה צבאית – אולי אפילו רחבה יותר. זה אומר עוד גיוסי מילואים, עוד קרבות בשכונות, עוד איבוד חיים. ולמה? כי לא הפקנו את הלקח הכי בסיסי: שאתה לא מחזק את האויב שלך בנסיון עקר להבדיל בין שלטון החמאס לאוכלוסייה העזתית. התנאי ההכרחי לבטחון ישראל הוא לא להיות אחראי על שני מיליון עזתים".
את סיום הראיון הוא חותם באזהרה: “אם חמאס לא יוציא עבורנו את הערמונים מהאש – אנחנו עלולים למצוא את עצמנו שוב בתוך עזה, עם חטופים, עם אוגדות, ועם אשליה שיום אחד מישהו אחר ישלוט שם. חמאס לא ייעלם עם שיקום כלכלי. מי שחושב כך, יש לי למכור לו ציוץ של ישראל כ”ץ מתשעה באוקטובר.”
התרעות פיקוד העורף