לדבריו, כל צד במשוואה הבין לאומית – בין אם הוא תומך במערב ובין אם הוא ניצב מולו – מייחס המון חשיבות לנושא ה"זמן": “כל השחקנים משחקים על זמן. איראן וחמאס מנסים למשוך זמן כדי להימנע מפעולה צבאית בלתי הפיכה ולקבע עובדות בשטח, ואילו ארה”ב וישראל מעוניינות בקיצור משך הזמן מתוך רצון לסיים את המלחמה עם סדר אזורי חדש”.
יגור אף מצביע על נקודת זמן קריטית באופק: “תוקף שעון הזמן – ביקור טראמפ במזרח התיכון שצפוי בחודש מאי, שמטרתו ככל הנראה לקבע את היסודות לסדר האזורי החדש".
בנושא עזה ציין יגור: “יש רצף של מאמצים לשחרר חטופים נוספים כשברקע לחץ צבאי ולראשונה גם אזרחי, ותוכנית ההגירה מרצון מעזה שמהווה את האיום האסטרטגי הגדול ביותר על חמאס".
לסיום, ביקש יגור להדגיש את מה שלדבריו מהווה את לב הפגישה – עצם התרחשותה: “בשורה התחתונה, המסר החשוב של הפגישה הוא בעצם קיומה – רמת השותפות ורמת התיאום בין ישראל לארה"ב בעיתוי הנוכחי גבוהות מאוד, ממזערות ואקום שאליו יוכלו להיכנס יריבים ומעניקות בסיס איתן ליציקת יסודות לסדר חדש במזרח התיכון ביום שלאחר המלחמה".
התרעות פיקוד העורף