מאז סיום הלחימה האחרונה בין ישראל ללבנון והשגת הסכם הפסקת האש, עלה נושא פירוק הנשק של חיזבאללה לסדר היום הפוליטי הפנימי בלבנון. להבדיל מהעבר, כעת הנושא נידון בגלוי ולא בלחישות, ונראה שהוא חדל להיות טאבו, כך דווח היום (חמישי) באתר אל-נשרה הלבנוני. זאת על רקע לחצים מערביים, ובמיוחד אמריקאיים וישראליים, הדוחפים עד כדי דיבורים על "לוח זמנים מוגדר" להשלמת המשימה, מהלך שמצא הדים אצל כוחות פוליטיים רבים בלבנון.
גורמים בלבנון מפרשים את העניין כ"ניצול" המצב שנוצר בעקבות המלחמה האחרונה עם ישראל, שאחריה חיזבאללה אינו עוד הגורם החזק ביותר בזירה הפנימית ובעל המילה האחרונה במדינה. שינוי זה בא לידי ביטוי במהירות בהתפתחויות הפוליטיות שלאחר המלחמה, מהבחירות לנשיאות בהן מצא ארגון הטרור את עצמו מעורב בפשרה על מועמד שקודם לכן נדחה על ידו, ועד לראשות הממשלה, שתוצאתה הייתה מנוגדת להמלצות חיזבאללה.
הדברים באים על רקע תחילת ההכנות לשיחות שנשיא לבנון מתכוון לפתוח בנושא הנשק, לפי מה שדווח ברויטרס מפי שלושה מקורות פוליטיים לבנוניים נוספים. יצוין כי הנשיא כבר הכריז על כוונה זו, החל מהתחייבותו בנאום ההשבעה למונופול המדינה על נשק, והוא חזר על כך לאחר ביקורה האחרון של אורטגוס בלבנון, כאשר אמר כי פירוק הנשק הוא דרישה לבנונית, אך ציין כי יישומה ייעשה "בדיאלוג ותקשורת".
לפי מקורות אלה, הלחצים המערביים הכבדים המופעלים על לבנון הופכים את העלאת סוגיית הנשק לשולחן הדיונים, ולסדר היום, לדבר מובן מאליו. יצוין כי לחצים אלה הגיעו עד כדי דיבורים על "לוח זמנים" לפירוק הנשק, עד כדי כך שהגמישות שהפגינה השליחה האמריקאית בביקורה האחרון תוארה על ידי רבים מהמשקיפים כ"זמנית", ולכן היא מעין תקופת לחץ בלבד. יצוין כי היא צפויה לחזור בקרוב, אולי אחרי חג הפסח, כשהיא מצפה לקבל תשובות.
לנוכח כל האמור לעיל, יש מי ששואלים האם חיזבאללה אכן מוכן להיכנס לדיון אמיתי על פירוק נשקו. כל מה שיוצא ממנו באופן רשמי עד כה אינו מרמז על כך, גם אם הוא הביע פתיחות יחסית לדיון באסטרטגיית הגנה לאומית שבה הנשק יהיה חלק ממנה. יש הרואים את הרטוריקה שלו בנושא כחלק מ"צרכי השעה" המכתיבים לו פעולות מסוימות החורגות מעקרונותיו, עד שישלים את הפקת לקחי המלחמה האחרונה ויחזור לאיתנו.
אם נכון שהוויתורים הלא פשוטים שעשה חיזבאללה מאז סיום המלחמה האחרונה יכולים להסתיים בויתור הגדול ביותר, באמצעות מהלך לפירוק נשק באופן רדיקלי, המכירים את עמדות ארגון הטרור סבורים שיעד כזה נותר דחוי בלקסיקון שלו. זאת במיוחד מכיוון שחיזבאללה מסרב "למסור את ראשו", בהיותו חש מוקף מכל גבולותיו, לא רק בדרום אלא גם במזרח, ולאחר שכל נתיבי האספקה שלו נחסמו.
לסיכום, ניתן לומר כי בזאר פירוק הנשק של חיזבאללה נפתח רשמית, ואולי אף בברכתו של האחרון, המכיר בשינוי שחל במצבו לאחר המלחמה האחרונה. עם זאת, פתיחת הבזאר אינה מבטיחה בהכרח את סגירתו, שכן כל הנתונים מאשרים שהדבר לא יהיה פשוט, בצל חששות אמיתיים מכל ניסיון לכפות יעד זה בכוח, מה שעלול להוביל את המדינה לעתיד לא ידוע, נקודה שההנהגה הנוכחית נראית מודעת לה באופן זה או אחר.
התרעות פיקוד העורף