מועמדים לשירות הביטחון שהגיעו לתחקיר לצורך קבלת סיווג ביטחוני ליחידות מסווגות בחיל האוויר, נשאלו שאלות בנוגע להשתתפות בהפגנות להשבת החטופים ועל קשרים עם עיתונאים - כך נחשף היום (שני).
בדיווח של כרמלה מנשה בכאן רשת ב', צוין כי הודגש בפני המלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) שהכוונה היא להפגנות להשבת החטופים, ומועמדת נוספת שאביה עורך דין נשאלה האם לאבא שלה יש קשר לעיתונאים, ושאלות נוספות בנושא. "המתחקרים שאלו אותנו האם אנחנו משתתפים בהפגנות, ובאיזו מהן", אמרו המלש"בים לכאן, וזעמו: "המסר הוא - אל תלכו להפגנות, ואם אתם הולכים - אל תספרו".
המלש"בים טוענים: "השאלות שנשאלו אינן רלוונטיות לתפקודי העתידי. האם השתתפות בהפגנה נחשבת פגיעה בביטחון המדינה? האם השתתפות בהפגנות מעידה על היכולת למלא תפקיד בטחוני מסווג בצה"ל? איזה הפגנות בדיוק מתקיימות עכשיו? השאלות לבד מייצרות הרתעה ללכת להפגנות", אומרים המועמדים לשירות, שאמרו שנאלצו לשקר מחשש שיפסלו אותם על רקע השתתפותם בהפגנות.
התחקיר הביטחוני בצבא הוא התחנה האחרונה לפני הקבלה לתפקיד מסווג, שמטרתו הוא לבדוק התאמה לגישה למידע מסווג או רגיש, או לתפקידים רגישים בצבא ובמערכת הביטחון, ונעשה על ידי גורמים המוסמכים לכך. לרוב, התחקיר כולל בדיקות רקע, ראיונות עם המועמד ואנשים מסביבתו, במטרה להעריך את אמינותו. אי עמידה במבחן הסיווג הביטחוני הוא במרבית המקרים בעקבות עבר פלילי, קשרים עם אזרחים זרים ממדינות עוינות, חובות בהיקפים גדולים, שימוש בסמים ואלכוהול, מצב בריאותי נפשי , הסתרת מידע, חשד לפעילות לאומנית או חתרנית. שאלות על קשרים עם עיתונאים לא דווחו בעבר.
השבוע התפרסם כי צוערי בה"ד 1 קיבלו פקודה כי בעת החופשות שלהם, כי חל איסור להגיע לכיכר החטופים ולקחת חלק במחאה לשחרור החטופים - גם כשהצוערים הם על לבוש אזרחי ללא מדים. ההסבר שניתן לקצינים לעתיד של צה"ל היה, שמדובר במחאה פוליטית ועל חיילים אסור לקחת חלק בכך.
נזכיר ברקע לכך את המסמך שהודלף ל"בילד" הגרמני, שהגיע משורות הצבא, ובבית המשפט נחקר בחשד מי שהוציא את המסמך הסודי על דעת עצמו, שהיה נגד במילואים.
תגובת דובר צה"ל לכאן 11: "במסגרת הליך התאמה ביטחונית, לתפקיד או למשרה מסווגת, נשאלים המועמדים שאלות אודות השתייכות לארגונים המקיימים פעילות בלתי חוקית, זאת במטרה לשלול זאת. המועמדים אינם נשאלים אודות סוגיות פוליטיות או עמדות פוליטיות, והאמור אינו חלק מהליך הסיווג הביטחוני".
"דורשים חקירה מידית - ולא תחקיר שקט או מכתב הרגעה"
בתוך כך, שקמה ברסלר, משה רדמן, יאיא פינק ועמי דרור, מובילי המחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט ונגד הממשלה, שיגרו מכתב פומבי לרמטכ"ל ולראש אגף כוח האדם בצה"ל, ובו כתבו כי: "הפרסום אינו תקרית שולית – אלא תמרור אזהרה מהבהב... המסר היה ברור: מי שהביע עמדה פוליטית עלול לשלם על כך בקריירה הצבאית. זו לא תקלה. זו סכנה מבית. צה"ל איננו זרוע של הממשלה – הוא לא נועד לסנן דעות, ולא נועד להפחיד צעירים מלהביע עמדה." וכי מדובר ב"חלחול שיטתי – מממשלה שמנסה לרסק מוסדות דמוקרטיים, לדכא ביקורת, וליישר שורות באמצעות פחד", והודגש: "כשזה מגיע לצה"ל – זה כבר לא פוליטיקה, זו סכנה אסטרטגית".
בהמשך המכתב צוטטו גם פסקי דין מבג"ץ, בהם צוין כי "חופש ההפגנה הוא אחד מיסודותיה של הדמוקרטיה", וכי "הזכות להפגין ולבטא מחאה פומבית היא תנאי מוקדם והכרחי לקיומה של דמוקרטיה מתפקדת”ֿ, לצד פנייה אישית אישית לרמטכ"ל ולראש אכ"א: "אתם – כמי שנלחמו עשרות שנים בשירות המדינה... דווקא אתם חייבים לעמוד כעת מול הציבור, ולהבהיר קבל עם ועדה: צה"ל לא יהיה משטרת מחשבות."
לבסוף דרשו: "אנחנו דורשים חקירה מיידית – לא תחקיר שקט, לא מכתב הרגעה. חקירה פומבית עם מסקנות. הציבור צריך לשמוע בקול ברור: צה"ל לא רודף אחרי דעות. צה"ל שייך לעם, לא לשלטון".