בדיווח של כרמלה מנשה בכאן רשת ב', צוין כי הודגש בפני המלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) שהכוונה היא להפגנות להשבת החטופים, ומועמדת נוספת שאביה עורך דין נשאלה האם לאבא שלה יש קשר לעיתונאים, ושאלות נוספות בנושא. "המתחקרים שאלו אותנו האם אנחנו משתתפים בהפגנות, ובאיזו מהן", אמרו המלש"בים לכאן, וזעמו: "המסר הוא - אל תלכו להפגנות, ואם אתם הולכים - אל תספרו".
המלש"בים טוענים: "השאלות שנשאלו אינן רלוונטיות לתפקודי העתידי. האם השתתפות בהפגנה נחשבת פגיעה בביטחון המדינה? האם השתתפות בהפגנות מעידה על היכולת למלא תפקיד בטחוני מסווג בצה"ל? איזה הפגנות בדיוק מתקיימות עכשיו? השאלות לבד מייצרות הרתעה ללכת להפגנות", אומרים המועמדים לשירות, שאמרו שנאלצו לשקר מחשש שיפסלו אותם על רקע השתתפותם בהפגנות.
התחקיר הביטחוני בצבא הוא התחנה האחרונה לפני הקבלה לתפקיד מסווג, שמטרתו הוא לבדוק התאמה לגישה למידע מסווג או רגיש, או לתפקידים רגישים בצבא ובמערכת הביטחון, ונעשה על ידי גורמים המוסמכים לכך. לרוב, התחקיר כולל בדיקות רקע, ראיונות עם המועמד ואנשים מסביבתו, במטרה להעריך את אמינותו. אי עמידה במבחן הסיווג הביטחוני הוא במרבית המקרים בעקבות עבר פלילי, קשרים עם אזרחים זרים ממדינות עוינות, חובות בהיקפים גדולים, שימוש בסמים ואלכוהול, מצב בריאותי נפשי , הסתרת מידע, חשד לפעילות לאומנית או חתרנית. שאלות על קשרים עם עיתונאים לא דווחו בעבר.
השבוע התפרסם כי צוערי בה"ד 1 קיבלו פקודה כי בעת החופשות שלהם, כי חל איסור להגיע לכיכר החטופים ולקחת חלק במחאה לשחרור החטופים - גם כשהצוערים הם על לבוש אזרחי ללא מדים. ההסבר שניתן לקצינים לעתיד של צה"ל היה, שמדובר במחאה פוליטית ועל חיילים אסור לקחת חלק בכך.
"דורשים חקירה מידית - ולא תחקיר שקט או מכתב הרגעה"
בהמשך המכתב צוטטו גם פסקי דין מבג"ץ, בהם צוין כי "חופש ההפגנה הוא אחד מיסודותיה של הדמוקרטיה", וכי "הזכות להפגין ולבטא מחאה פומבית היא תנאי מוקדם והכרחי לקיומה של דמוקרטיה מתפקדת”ֿ, לצד פנייה אישית אישית לרמטכ"ל ולראש אכ"א: "אתם – כמי שנלחמו עשרות שנים בשירות המדינה... דווקא אתם חייבים לעמוד כעת מול הציבור, ולהבהיר קבל עם ועדה: צה"ל לא יהיה משטרת מחשבות."
התרעות פיקוד העורף