פרקליטו של איש השב״כ הוסיף לומר כי "עשו לו חיפוש בבית ובעקבות דברים שנזכר בחקירה, למשל שלפני שנים רבות כשעזב את השירות הוא לקח איתו תיקיית עור - דברים שמותר לו לקחת , הם חזרו לחיפוש נוסף".
"ציין כי ניכר מאמירותיו של העורר כי מה שעמד ביסוד פעולותיו הוא חוש הצדק שלו, ושל תחושתו המסמכים אינם סודיים מבחינה מודיעינית. עוד הוא קבע שהחשוד פעל בצורה מתוחכמת כדי להוציא מסמכים מסווגים מתוך מערכות השב״כ ופעל להעביר את תוכנם למספר גורמים".
ביהמ"ש ציין כי אותם גורמים אינם רק עיתונאים ושר בממשלה אלא קיימת התקדמות כאשר מפעם לפעם מתגלים גורמים נוספים שאליהם הועברו מסמכים. ביהמ"ש עיין בדוח הסודי וציין כי לטעמו מדובר בפעולות חקירה חיוניות שמרביתן חשופות לשיבוש. והאריך מעצר עד ליום ה-16.04 בשעה 14:00.
בהמשך ההחלטה אמרה השופטת נבו: "עיינתי ארוכות בדוח הסודי והפעולות לביצוע. אני סבורה כי החלטת בית משפט השלום היא ממצה, מנומקת ונכונה. ביה״מ התייחס לכל הנדרש. אין חולק על קיומו של חשד סביר בשלב זה ועיקר הטענה היא על עילת המעצר. הנימוקים על מניעי העורר והסיבה למה שעשה לכאורה מקומם בשלב אחר של ההליך, אם יהיה כזה".
מדובר באיש שב״כ ששירת את ביטחון המדינה במשך שנים רבות. נטען כי כל שעשה, עשה מתוך כך שסבר כי חובתו להביא דברים מסוימים לידיעת הציבור וגורמים מדיניים, כאשר הדברים שמסר נמסרו לאחר שכבר לא היו סודיים והפעולות בוצעו דווקא מתוך מניעים של שמירה על הדמוקרטיה והארגון ולא כפי שנטען מתוך כוונה לסכן את הארגון או את ביטחון הציבור.
כזכור, הפרשה החדשה מתנהלת ברקע שתי פרשיות חמורות נוספות: "המסמכים המסווגים ו"קטארגייט". בשבוע שעבר, יונתן אוריך השתחרר למעצר בית בתנאים מגבילים, כפי שקבע בית המשפט המחוזי מרכז בלוד. עוד היום ולפני ההכרעה בעניין מעצרו, אוריך ואלי פלדשטיין הגיעו לחקירה נוספת במשרדי היחידה הארצית לחקירות פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) בלוד, אבל פלדשטיין הגיע מעצר הבית שבו הוא שוהה.
עוד קודם לכן, הגיע אוריך מתאו מבית מעצר איילון, נחקר במשך שעות ובסמוך לשעה 11:00 הודיעו לו על ההחלטה כאמור לשחרר אותו למצער בית, ומאותו רגע הוא נחקר באזהרה כחשוד בלבד.
השב״כ ביקש להבהיר: "במסגרת החקירה נחשד עובד שב״כ שניצל את תפקידו הביטחוני ואת נגישותו הישירה למערכות המידע של שב״כ, ללקיחת מידע מסווג ולהעברתו לגורמים בלתי מורשים וזאת במספר הזדמנויות ובאופן חשאי".
לאור החשד החמור כי מידע מסווג מוצא על ידי עובד שירות באופן שמסכן את הביטחון, החלה חקירה פנימית ומתחייבת סביב הפעולות שביצע אותו עובד. בעקבות ממצאי החקירה, התבסס החשד נגדו כמי שפעל אקטיבית להוצאת חומרים מסווגים, באופן מגמתי מתוך מערכות המידע של השירות, בניגוד לחוק ולכללים אליהם מחויבים עובדי הארגון".
"מדובר במקרה חמור וחריג, אשר מלכתחילה לא היה ברור היקף המידע שנלקח ונמסר לגורמים בלתי מורשים, ובהתאם חייב טיפול לעצירת דלף המידע. שב״כ מבקש להדגיש כי בשום שלב עיתונאים לא נחקרו, הם לא נדרשו למתן עדויות במסגרת החקירה ולא נעשו האזנות לטלפונים של עיתונאים".
"עוד יובהר, כי בשנה האחרונה, בזמן המלחמה, ישנה עלייה בהיקף התופעה של הוצאת חומרים מסווגים מגופי הביטחון וממערכות המידע של גופי הביטחון על ידי עובדי מערכת הביטחון. בהתאם לכך בוצעו מעל ל-20 טיפולים וחקירות של דלף סוד, שמטרתן מניעת זליגה של מידע מסווג מתוך מערכת הביטחון לגורמים בלתי מורשים, באופן שעלול לסכן את ביטחון המדינה. שב״כ ימשיך לפעול בנחישות וללא משוא פנים להגנה על סודות מדינה וביטחון אזרחי ישראל".
התרעות פיקוד העורף