ההתקפה שלנו יצרה הפתעה, הם לא חשבו שנשוב ללחימה וזה תפס אותם בחג. מצד שני החמאס כנראה מבין שאנחנו לא במוד של הכרעה. הוא פועל לשימור כוח, הוא לא יכנס ללחימה במגע ישיר.
חמאס מתכונן לתמרון הגדול בדגש על הנחת מטענים במרחבים שונים, כיוון שהוא ראה שזה השפיע בתמרון בצפון הרצועה על ידי אוגדה 162. מצפון לדרום יצרנו תוחמת צפונית, התקדמנו שני ק״מ מה שהיה בעבר קו דוגית אלי סיני. זה מאפשר הגנה טובה על אשקלון, על תחנת הכוח וכן יאפשר לנוע באופן מיטבי למתקפה גדולה.
בנוסף לוחמי חטיבת גבעתי תוקפים מכיוון הים את מחנה פליטים והכפר ״שבורה״ ברפיח. ההערכות הן כי ככל שיעבור הזמן החיכוך ילך ויגבר כי אנחנו לוחצים אותם.
על התמרון אמר הגורם הצבאי כי "יכולנו לרוץ תוך שש שעות מהגבול לים ולעשות את זה מהר, אבל אז היינו מגיעים בציר צר וחוטפים התקפות מהאגפים. לכן העדפנו ללכת על ציר רחב בתנועה בטוחה יותר של הכוחות שכך פחות חשופים לפגיעה של ירי נ״ט וצליפה".
1,200 מטרות הותקפו בהן מפקדות, מחסנים, מפקדים ומטרות אנושיות. 350 מחבלים בהם 11 מגד״ים וסמגד״ים חוסלו, וכן אנשי ממשל וגורמי פיקוד.
עזה אחרי שנה וחצי של מלחמה היא לא אותה עזה. כשהם חזרו בחזרה במהלך הפסקת האש ראו את הנזק וכשפונו פעם נוספת הם אמרו לחמאס "אנחנו רוצים לחיות" - זה מאתגר את ארגון הטרור. לכן אנחנו תוקפים יעדי שלטון וכוחות משטרה. אנחנו רואים שנשבר מחסום פחד. זה לא כיכר תחריר, לא רואים מיליונים שיוצאים לרחובות, אבל גם בתוניס כשמפגין הצית את עצמו אף אחד לא חשב שזה יביא ל"אביב הערבי". נכון לעכשיו אין הרעבה ברצועה, המחסנים שלהם מלאים.
העובדה כי יש משא ומתן, כשיש החלפת הצעות זאת התקדמות. העובדה הזאת מראה כי הלחץ הצבאי משפיע על חמאס, עצם העובדה שהוא מסכים לנהל משא ומתן זה מוכיח שלחץ צבאי משפיע.