בהמשך, ניסה כ"ץ לתקן את דבריו וטען: “אף אחד לא מתכוון במציאות הנוכחית להכניס שום סיוע ולא נערכים להכנסת סיוע". עופר טוען כי מדובר בהצהרה ריקה מתוכן שאינה עומדת במבחן המציאות. “דברים אלו מנוגדים לחלוטין למעשים, המתבצעים מתחת לרדאר התקשורתי בידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים: המתאם העביר לאחרונה לכל ארגוני האו”ם נוהל חדש למעבר משאיות סיוע לרצועת עזה ופתח את מעבר כרם שלום החל מיום ב’ השבוע לכניסת אנשי סיוע בעלי דרכונים זרים. זוהי בדיוק הערכות להכנסת סיוע אותה מכחיש כ"ץ".
כשנשאל מדוע כ"ץ נאלץ להתפתל, עופר מסביר: “כ"ץ משוכנע כי כיבוש כל הרצועה מטיל על צה”ל לא רק את הצורך לפעול צבאית, אלא שלא תהיה ברירה וצה”ל יהיה חייב להחזיר את הסיוע ההומניטרי – זה שעצירתו הייתה אמורה להיות מנוף הלחץ העיקרי על חמאס. אלא שחמאס למוד ניסיון משנים ארוכות שבהן ישראל, דרך מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש), השתמשה באיומים וסגירות של המעברים. כאשר ישראל פותחת את כרם שלום, סוחרי הרצועה והארגונים ההומניטריים מצטיידים, וכך כאשר ישראל סוגרת את המעברים – אין מחסור ברצועה".
בנוסף, אומר עופר: “צה”ל מצידו מרכז את המאמץ בקצה השני של הרצועה, בציר מורג בדרום הרצועה, וחמאס כמעט אינו מייצר חיכוכים עם כוחות צה”ל באזורים אלו. חמאס ממתין לכך שכ"ץ ייאלץ להוציא לפועל את התוכנית הגדולה, ולשם כך – יודעים בחמאס – כ"ץ ידאג לאספקה לתושבי הרצועה, כי צה”ל לא ירצה להיות אחראי לאסון הומניטרי באמצע מבצע לחימה של חמש אוגדות".
לסיום, אמר: “התוצאה היא שחמאס אינו נלחץ ואילו שר הביטחון נאלץ להוציא הודעות סותרות במקום להוביל את צה”ל לפעולה מהסוג שתפתיע את חמאס. למעשה שר הביטחון בהתנהלותו המבולבלת זורק לפח את המתנה הגדולה שנתן טראמפ לישראל: טראמפ הטיל את האחריות על אוכלוסיית עזה על העולם הערבי ובפרט מצרים. כ"ץ מתעלם לחלוטין מהעצה שנתנו לו כאן לפני שהחל המבצע, ובמקום לשלוח את אוכלוסיית עזה אל רפיח וקרוב לגבול מצרים – הוא מעביר אותם צפונה ולוקח על ישראל את האחריות לכלכלתם".