לדבריו, אחד הביטויים המרכזיים לכך היה תוצאות הבחירות: “הניצחון של החזית הפעולה האיסלמית בבחירות שהיו בספטמבר 2024 – הגל הזה שוטף את ירדן. מבחינת המשטר זה גל מסוכן".
בהתייחס לחשיפת הפרשה האחרונה, פרופ’ יצחק מציין: “בזמן האחרון יש ביקורת בדעת הקהל הירדנית על המעצרים שהמשטר עושה נגד כל מיני פעילי מחאה בירדן. יש פיזור הפגנות אלימות, בצורה אגרסיבית, יש מעצרים ויש ניסיון לדכא את ההפגנות האלה ששיבשו את הסדר הציבורי. לכן החשיפה של הפרשה הזאת, שהיא חמורה וללא ספק מדובר באירוע משמעותי ביותר ביחסי הציבור של האחים המוסלמים – משרתת את המשטר".
“זרקא ידועה בהיסטוריה הירדנית כמוקד טרור, החל מספטמבר השחור, יש שם הרבה פלסטינים, היא הייתה מוקד פעילות של סרקאווי – גדול הטרוריסטים הירדנים שביצע את פיגועי הטרור בנובמבר 2005. כך שבזיכרון הקולקטיבי הלאומי הירדני – זרקא היא בירת הטרור".
החשיפה, לפי פרופ’ יצחק, אפשרה למשטר ליצור קונצנזוס ציבורי סביב המאבק באיום: “השלטון רוצה להוכיח שיש קשר בין פעילי המחאה לחמאס. זו פגיעה בביטחון המדינה – וזה קו אדום. זה מאפשר גם לקבוצות אופוזיציה להזדהות עם השלטון. אנשי האחים המוסלמים וחזית הפעולה האיסלמית התנערו מזה. ראשי שבטים, משפחות חשובות, שולחות מכתבי תמיכה במלך. גם סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין וקטאר שלחו מברקי תמיכה. הסיפור הזה חיזק את השלטון".
אך האם האיום נותר בעינו? בהחלט. “יש פעילות איסלאמית בירדן, זה לא חדש. אחרי הבחירות – ככל שיש יותר איסלם, יש יותר טרור. זו הערכה. אבל מנגנוני הביטחון בירדן מאוד חזקים ויעילים – הם חושפים תשתיות טרור באופן קבוע. ירדן מדינה בטוחה ויציבה יחסית, אבל אין מאה אחוז סיכול".
ואיך זה משליך עלינו? שיתוף הפעולה בין ישראל לירדן – קריטי: “ישראל, יחד עם מדינות המערב, משתפת פעולה עם ירדן במניעת הטרור. אפשר לסכל פעולות, לדכא את ההתעוררות האיסלאמית ולהביא לכך שהיא תהיה מזערית. לא כל תומכי האיסלאם הפוליטי הם טרוריסטים – חלקם רק מבקרים את הממשל ורוצים שיפור כלכלי. אבל השלטון בירדן יודע להכיל את התופעה – וישראל צריכה להמשיך לשתף פעולה איתו".
פרופ’ יצחק מסכם: “היתרון שלנו הוא שהמשטר בירדן חזק ומנוסה. אבל כמו אצלנו – אין דבר כזה מאה אחוז. חייבים לעקוב ולחזק את שיתוף הפעולה הביטחוני".
התרעות פיקוד העורף