למרות שמדובר במהלך טקטי, פרופ' ברעם רואה בו חלק ממהלך רחב יותר: "זה לא שינוי אסטרטגי, זה מהלך טקטי במסגרת של תפיסה אסטרטגית חדשה שיש לממשלה הלבנונית כבר מהיום שנבחר נשיא חדש, ג'וזף עאון, וגם ראש ממשלה חדש". ההנהגה החדשה בלבנון הצהירה מספר פעמים על כוונתה להפוך את צבא לבנון לגורם היחיד המחזיק בנשק במדינה. "הם לא אמרו זאת במפורש", מציין ברעם, "אבל כשאתה אומר 'אנחנו מתכוונים להביא למצב שבו רק לממשלת לבנון ולצבא לבנון יהיה ניתן לאחוז בנשק', זה אומר: אנחנו נפרק את חיזבאללה מנשקו".
האם יש לממשלת לבנון היכולת לממש מהלך כזה? ברעם מודה שהאתגר קשה: " אין להם כוח צבאי מספיק. חיזבאללה חזק יותר מהצבא הלבנוני באופן משמעותי. מה שיש להם זה משהו אחר, יש להם עכשיו כוח פוליטי שלא היה להם קודם". הוא מציע מתווה אפשרי: "ברגע שההחלטה בפרלמנט מתקבלת ונחקק חוק חדש, לכפות את החלטה 1701... הפירוש שלה הוא, קודם כל, חיזבאללה יוצא מדרום לבנון עד הליטני, וחלק שני, לפרוק את הנשק מכל הארגונים הצבאיים".
"חוק חדש כזה של הפרלמנט הלבנוני", אומר ברעם, "יהיה ממש פצצה גרעינית. ודרוש להם אומץ, אני מודה, מבחינתם, בהחלט. כי הם יודעים שאין להם הכוח הצבאי הדרוש". למרות זאת, ברעם מאמין שיש סיכוי להצלחה: "יש להם סיכוי טוב להצליח, על ידי יצירת לחץ ציבורי, מדיני וציבורי על חיזבאללה, בתוך לבנון, שיתפרקו מהנשק. אם חיזבאללה יסרב להתפרק מהנשק, ופשוט יאמר, 'לא מעניין אותנו' – מצבם הפוליטי והציבורי בלבנון, יחטוף מכה קשה ביותר, והם לא רוצים להגיע לרגע הזה. המראית הדמוקרטית של שליטתם בלבנון חשובה להם, ולאיראנים, מאד. אם יסרבו להחלטת פרלמנט, ממשלה ונשיא הם יאבדו את הדימוי הזה. הם יופיעו כפי שהם באמת: שליטים בחסד הקלאצ'ניקוב".
התרעות פיקוד העורף