“ניהלתי את הלוויה הזו, ועד היום חקוק במוחי המראה הקשה של האבא הגיבור הזה קובר את בנו. כמה חודשים אחרי כן פגשתי שוב את האב בהר הרצל, בלוויה אחרת שניהלתי, הפעם של חבר של הבן שלו, שנפל גם הוא בעזה. האב ניגש אליי, חיבק אותי ואמר לי ‘תודה’. זה נורא ריגש, במיוחד כי אני ממלא את תפקידי לא כדי שיגידו לי תודה, אלא רק למען המשפחות ובעיקר החללים".
פדרו הביא סיפור נוסף שנגע בו במיוחד, על אם שכולה שראה ליד קבר בנה כשהיא חובקת את כלתה, האלמנה. “היא איחלה לה שלא תעצור את החיים, אלא תמצא את הדרך ליצור לעצמה משפחה ולבנות את חייה מחדש", הוא העיד. “זה היה רגע קשה מאוד מצד אחד, ומצד שני בחרתי לראות בו את העוצמה המדהימה של האם השכולה. אלו רגעים שמטעינים אותי בכל כך הרבה רגשות ומזכירים לי למה בכל יום מחדש אני בוחר לעשות את מה שאני עושה".
אלה רק שתי דוגמאות מתוך רבות שפדרו חלק לאורך השיחה. במסגרת תפקידו הוא אחראי לארגון טקסי הקבורה לחללי מערכות ישראל בבית הקברות שנוסד ב-1949 ושקבורים בו כיום 3,694 חללי צה"ל. “כאחראי על קיום הלוויות בהר הרצל, אני פוגש את המשפחות השכולות לזמן קצר מאוד, רגע ממוקד ואינטנסיבי מאוד שפועלים בו הרבה אנשים כדי לקדש את כבוד החללים, וכל לוויה היא רכבת הרים רגשית", הוא תיאר.
“חשוב לי להדגיש שאני לא מעניין. אני חלק קטן ממערכת אדירה שדואגת לקבורת החללים ומייצגת את העוצמה הערכית האמיתית של מדינת ישראל ושל צה"ל. אנחנו נמצאים בתפקיד הזה כדי שהרגע הקדוש והרגיש של קבורת גיבורינו וגיבורותינו יתקיים בצורה הכי מכבדת והכי מדויקת שאפשר. אני גאה לעשות את זה".
זכות שאי אפשר לתאר
פדרו (56), נשוי ואב לשלושה, תושב מודיעין, נולד וגדל בירושלים. את שירותו הצבאי הסדיר עשה כקצין לוחם, ולאחר שיחידת המילואים שלו פורקה, הועבר לתפקיד מודיע נפגעים ושימש בו 15 שנה. “גדלתי בבית שבו את הדברים הקשים אתה צריך לעשות, ולא לתת לאחרים", הוא הסביר. “זה החינוך שקיבלתי מהוריי. כך שאת תפקיד זה שדופק על הדלת ומודיע למשפחה את הנורא מכל עשיתי מתוך שליחות מלאה".
הטקס מעלה זיכרונות
פדרו הודה שהוא לוקח את העבודה הביתה. “אני לא יכול להתנתק מהעבודה", הוא אמר. “אני חושב שהתפקיד הזה הוא חלק ממי שאני, כמו שהמשפחה שלי והחברים שלי הם חלק ממי שאני. אני יכול להגיד שהעבודה הזו ממלאת אותי בהמון־המון כוח. פגשתי ואני פוגש משפחות מדהימות, פשוט מדהימות, וזה העיקר, המשפחות".
"במישור הלאומי, עם ישראל יודע לעשות את ההפרדה, בין עיסוק בפוליטיקה או בעניינים חברתיים, ובין הצורך לקדש את המתים. גילויי האחדות שאני פוגש בשנה וחצי האחרונות בהר הרצל הם פנומנליים, לא פחות מזה. אנחנו לא מתעסקים בפוליטיקה בכלל, זה לא חודר ולא מגיע להר הרצל".
התרעות פיקוד העורף