הרמטכ"ל אייל זמיר נשא היום (שני) דברים בטקס "הצדעה לנופלים והנחת דגל הלאום", ואמר כי "חובתנו בצה"ל לשמש כמצפן, לסמן את הדרך ולפעול כל העת, ללא לאות, מתוך תחושת יושרה, למען האחדות, הלכידות והניצחון". עוד אמר זמיר, כי "אנחנו נלחמים כדי לבנות עתיד בטוח, חופשי ומשגשג למדינה. חובתנו המוסרית להחזיר את חטופינו לביתם - זה המבחן להיותנו צבא הגנה לישראל".
"משפחות יקרות, מכובדיי כולם, 'הנה מוטלות גופותינו', כתב המשורר חיים גורי לזכרם של שלושים ַוחמישה הלוחמים, ִמשיירת הל"ה, שנפלו במלחמת העצמאות. בהיכל הזה, עטופים בשמות הנופלים החקוקים סביבנו, אנו ניצבים היום, כולנו יחד, זוכרים יחד. מאה וחמישים שנות הקרבה נושא המקום הזה, על אלפי השמות, הפנים והחיים המונצחים בו", אמר זמיר.
"למעלה משמונה עשורים לפני קום המדינה ולמעלה משמונה עשורים לאחר תקומתה – זוהי עודנה תזכורת דוממת ורבת שנים לכך שהמדינה לא ניתנה לנו מאליה; שהמאבק על זכותנו להתקיים כאן לא החל אתמול ולא יסתיים בקרוב".
"'הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה ארוכה'... את כותלי ההיכל מאירים נרותיהם של חיילים וחיילות, מפקדים ומפקדות מכל רחבי הארץ; משרתים בחובה ובקבע לצד אלו ממערך המילואים, אנשי קהילת המודיעין לצד משרתי כוחות הביטחון; מחלוצי הלוחמים שנפלו על אדמת הטרשים של מדינתנו הצעירה ועד לנופלות ולנופלים הרבים של המלחמה האחרונה. וכפי שנלחמו זה לצד זה – כך הם מונצחים כאן לעד. קיומה, עצמאותה וביטחונה של מדינת ישראל מעולם לא היו מובנים מאליהם, אולם בשבעה באוקטובר, יום שמחת תורה תשפ"ד, חשנו זאת כולנו ביתר שאת. נכפתה עלינו מלחמה, שהחלה במתקפה ברברית, מצד אויב שפל וחסר רחמים. כזה שאינו מבחין בין נשים לגברים, בין מבוגרים לילדים, בין חיילים לשאינם", המשיך זמיר.
"אל מול פני הרוע קמו בני עמנו, נשים וגברים, לוחמים ולוחמות, אנשי כוחות ההצלה והביטחון, מכל העדות, הדתות, מכל קצוות הארץ – והשיבו מלחמה שערה. 'הנה מוטלות גופותינו, שורה ארוכה ואיננו נושמים. אך הרוח עזה בהרים ונושמת', ממשיך גורי".
הרמטכ"ל המשיך: "משפחות שכולות יקרות, הרוח הזו, עודה נושמת ונושבת. זהו הציווי שהותירו לנו אהובי ואהובות ליבכם. רוח של גבורה, של אהבת הארץ, של מסירות, של אחריות עד כלות. חיילי צה"ל ומפקדיו מתחייבים לעמוד לצידכם ולחזק אתכם במסע האבלות והיגון שבו אתם צועדים. נחושים להמשיך את דרכם של יקיריכם, לאור ערכי הרעות, האחריות, המסירות והגבורה. ארץ ישראל נוצרת את זיכרון נופליה לאורכה ולרוחבה; המרחבים שבהם גדלו, במשעולי הארץ שעליהם פסעו ובמקומות שעליהם הגנו בנופלם. כאשר נביט היום על כל מצבה וקבר, נזכור כי לצד הכאב על לכתם, צפונה גם הגאווה על עצמאות מדינתנו".
"חיילי צה"ל ומפקדיו, על קברו של רב סמל במילואים בן זוסמן ז"ל אשר נפל בקרב בצפון רצועת עזה בדצמבר 2023 ספדה אמו שרית ואמרה מעומק ליבה: "העולם אתה שומע? שומעים אויבים שפלים תאבי מוות? עם ישראל חי! לנצח נצחים ולעולמי עולמים. בגב זקוף ובראש מורם... תתחזקו, תאמינו, תתעקשו על הטוב – אנחנו ננצח!".
"שרית, משפחות שכולות, אנחנו ננצח, בשביל בן, בשביל הנופלים והנופלות ולמען הביטחון. במעמד זה ראוי להזכיר: איננו נלחמים רק כדי לשרוד. אנו נלחמים כדי לחיות. כדי לבנות עתיד בטוח, חופשי ומשגשג למדינה היקרה שלנו. מתוך כך עולה גם חובתנו המוסרית להחזיר את חטופינו לביתם – זוהי משימתנו, זהו המבחן להיותנו צבא הגנה לישראל".
"המועדים הללו שבין זיכרון לתקומה הם ימים של חשבון נפש. בעיצומה של תקופה מורכבת ומאתגרת, שהרגשות בה גואים, חובתנו בצה"ל לשמש כמצפן. לסמן את הדרך ולפעול כל העת, ללא לאות, ומתוך תחושת יושרה, למען האחדות, הלכידות והניצחון. צבא ההגנה לישראל ימשיך להיות צבא העם, בכך טמונה עוצמתנו. בעתות סערה, יהווה צה"ל עוגן יציב, בסיס בטוח, ומקור של אמון לכולנו".
"חיים גורי חתם את שירו במילות פרידה עצובות ויפות. 'עוד נשוב, ניפגש, ַנחזור כפרחים אדומים עת תדום בהרים זעקת ירייה אחרונה'. יהי זכרם של הנופלים והנופלות – ברוך".